המוקד לפרקליטה הצבאית הראשית: תנאי הכליאה במחנה הצבאי עופר אינם עומדים בסטנדרט המינימלי המחייב ומגיעים כדי עינוי

ביום 7.1.2025 שלח המוקד להגנת הפרט פנייה לפרקליטה הצבאית הראשית (פצ"ר) בנוגע לתנאי כליאתם של עצורים מרצועת עזה המוחזקים במחנה הצבאי עופר (מתקן כיאה נפרד הסמוך לכלא עופר המנוהל על ידי שב"ס). המוקד ציין כי זה קרוב לשנה שהארגון עוקב בדאגה אחר שורת הצעדים שננקטו נגד כלואים פלסטינים המסווגים כביטחוניים, לרבות אלו המוחזקים במתקנים ומחנות צבאיים מכוח חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. המוקד הזכיר כי חוק זה, כמו גם הפסיקה הישראלית והדין הבינלאומי, מחייבים את החזקתם של כלואים בתנאים הולמים שלא יביאו לפגיעה בבריאותם וכבודם. המוקד ציין כי למעשה הצבא מתעלם מפסיקתו הברורה של בג"ץ בעניין תנאי ההחזקה במתקן "שדה תימן", לפיו ישראל, כמדינת חוק, מחויבת להחזיק כלואים בדרך עליה מורה הדין, ללא קשר לרקע להחזקתם של הכלואים. 

ואולם, כפי שהתגלה גם לגבי התנאים השוררים במחנה "ענתות", מביקוריהן של עורכות דין המוקד אצל כלואים המוחזקים במחנה הצבאי עופר עולה כי תנאי הכליאה קשים ורחוקים מהסטנדרט המינימלי, ונראה כי הם לא רק גורמים להפרה של זכויות אדם וזכויות כלואים אלא אף עולים לכדי עינויים במקרים רבים. 

בעת המפגש עם עורכות הדין, כלואים הובאו כשהם רעבים, ללא ביגוד מתאים, חלקם יחפים וחלקם אף נגררו באלימות לתא הביקורים כשהם אזוקים בארבע הגפיים ומכוסי עיניים. למעשה, כל הכלואים עמן נפגשו עורכות הדין היו אזוקים במשך כל זמן הביקור בידיהם וברגליהם, על אף השמירה הכבדה והעובדה כי המפגש מתקיים בתא סגור. הכלואים דיווחו כי הכבילה בכל הגפיים היא מתמדת, גם כאשר הם סגורים בתאם, לרבות בעת השינה, האכילה, והשימוש בשירותים (ולמעט בעת המקלחת הקצרה פעם או פעמיים בשבוע). הכבילה חסרת ההפוגה גורמת לפצעים במפרקים ונימול בידיים ואף עלולה לגרום לפגיעה עצבית בידיים. זאת ועוד. העובדה שנמנע כך מכלואים לתפקד באופן עצמאי ולבצע את פעולות היומיום זמן ממושך גורמת למצוקה וסבל נפשי עזים, העולים כדי עינוי. בפנייתו הבהיר המוקד כי כבילה שכזו של כלואים רבים במחנה הצבאי בעופר מהווה פגיעה בזכויות אדם, שכן כבילה אמורה לשמש לפרק זמן מינימלי בהתאם לתנאים הקבועים בדין המסמיך ובכל מקרה לא כאשר הכלוא סגור בתאו. 

בנוסף, כלואים דיווחו על אלימות והשפלות מצדם של החיילים, לרבות הוראות לשכב בעת השינה כשפניהם כלפי מטה בכל פעם שהסוהרים עוברים במעבר וענישה על בקשות לקבל ציוד חיוני, מזון או טיפול רפואי. על פי הדיווחים, האוכל מסופק בכמות מועטה, באיכות ירודה וללא גיוון, ולחולים שבין הכלואים, הנזקקים לתזונה מותאמת, לא סופק אוכל הולם. המוקד טען בפנייתו כי עולה חשש כבד כי מדובר במדיניות הרעבה מכוונת, כאמצעי עינויים. 

לא רק ההרעבה והכבילה גורמות לנזק בריאותי, כך גם התפרצות מחלת הגרדת במחנה כבמתקני כליאה אחרים, אשר התפשטותה אינה זוכה למענה ראוי – טיפול רפואי, הקפדה על ניקיון גוף והחלפה תדירה של מצעים ובגדים – על אף הסבל הקשה לו היא גורמת והיותה מדבקת ביותר. טיפולים רפואיים לעיתים אינם ניתנים ולעיתים הם לקויים, לרבות מקרה בו חולה בסוכרת דיווח כי עבר ניתוח בהיותו מכוסה עיניים וללא שיידעו אותו מה טיבו של הניתוח. הצפיפות בתאים רבה וחורגת מדרישות המינימום, ועצורים דיווחו כי נאלצו לשכב על הרצפה ללא כל מזרון. כאמור, רק פעם או לעיתים פעמיים בשבוע ניתנת האפשרות למקלחת קצרה של דקות ספורות, ומבלי שניתן סבון רחצה בכמות סבירה. לא ניתנים האמצעים לשמירה על היגיינה של איזור השירותים, ויש מחסור בנייר טואלט בכמות מספקת. יש חוסר משמעותי בביגוד להחלפה, במברשות שיניים, הנעלה, כלי כתיבה ועוד. כמו כן, במרבית המקרים לא ניתנת האפשרות לצאת לאוויר הפתוח בחצר בית הכלא ("זמן טיול"), והעצורים סגורים בתאם יומם וליל. 

המוקד סיכם את מכתבו באומרו כי התנהלות הצבא הופכת את פסיקת בג"ץ לאות מתה, ודרש את התערבותה המיידית של הפצ"ר.