במסגרת עתירת הביאס קורפוס של המוקד: לראשונה מפרוץ המלחמה, המדינה סיפקה כתובת מייל לתיאום ביקור של עורך דין אצל כלואים עזתים, אך עומדת בסירובה לספק כתובת לאיתורם

מאז פרוץ המלחמה ביום 7.10.2023, נוהגת ישראל בתושבי רצועת עזה שנעצרו בישראל ובעזה עצמה כאילו חדלה מלהיות מדינת חוק הכפופה לחוקיה שלה והמחוייבת לדין הבינלאומי. מזה חודשים שהיא כולאת מאות רבות של עזתים במחשכים, מבלי לגלות למשפחותיהם היכן הם מצויים ומבלי לאפשר להם גישה לעורכי דין, תוך החזקתם בתנאי כליאה הרחוקים מלקיים את הסטנדרטים המינימאליים המחייבים. נראה כי רבים מעזתים אלו כלואים מתוקף התיקון לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים שנחקק לתקופה של 4 חודשים בעקבות פרוץ המלחמה ומאז הוארך ועודכן ואשר נגדו עתרו ארגוני זכויות אדם, בהם המוקד, משום שהוא מאפשר כליאה ללא הליך מנהלי וללא ביקורת שיפוטית לתקופה ממושכת (45 יום ו-75 יום בהתאמה), וכיום מאפשר מפגש עם עורך דין רק לאחר תקופת כליאה של 90 יום.  

לאחר שבפברואר 2024, דחה בג"ץ בנימוק פורמליסטי את עתירתו של המוקד למתן צווי הביאס קורפוס לגילוי מקום הימצאם של עשרות פלסטינים תושבי עזה אשר נעצרו בעקבות פרוץ המלחמה ביום 7.10.2023, החל המוקד להגיש עתירות פרטניות בעניינם, בדרישה כי בכל מקרה ומקרה, תודיע המדינה למשפחה היכן מוחזק העותר ומכוח איזה דין וכי יוּתר לעותר להיפגש עם עורך דין על מנת לעמוד על תנאי הכליאה וחוקיותה. המוקד טען כי גם בעת מלחמה קשה וחסרת תקדים זו, חובתה של ישראל, מתוקף כל דין, הינה למסור ללא שיהוי הודעה על מקום מעצרו של כלוא, וזאת אף בעניינם של מי שנחשדים כמעורבים בלחימה ואף בביצוע פשעי מלחמה.

פעם אחר פעם, השיבה המדינה בתגובתה לעתירות, כי יש לדחותן על הסף, בטענה המופקרת שאין לישראל כל חובה למסור מידע למשפחותיהם של כלואים עזתים. ואולם, משבג"ץ קבע מועד לדיון באחת מעתירות אלה (בג"ץ 2254/24), הגישה המדינה ביום 28.4.2024, הודעה בה נמסר כי, על סמך בדיקה פרטנית, "אין מניעה שהעותר יפגוש בעורך דין בעת הזו, ככל שהוא מעוניין בכך. בהתאם לכך, יש לפנות בכתב לכתובת הדוא"ל [המצויינת]... בנסיבות אלו, בהן יכול העותר להיפגש עם עורך דין במקום מעצרו, הרי שהעתירה דנן – עתירה למתן 'צו הביאס קורפוס' – התייתרה מאליה ודינה להימחק".  

במסגרת הדיון שהתקיים שלושה ימים לאחר מכן, הובהר כי ניתן להפנות לכתובת מייל זו פניות בעניינם של יתר העצורים העזתים. משכך, קבע בית המשפט בפסק דינו מיום 2.5.2024, כי העתירה התייתרה וכי "ככל שבעתיד יהיו מקרים שבהם יתבקש סעד של צו 'הביאס קורפוס' לפני שחלפו 90 יום [מיום המעצר, במהלכם ניתן לאסור מפגש עם עורך דין במקרה של מעצר מתוקף חוק הלבח"ים] ולאחר שהפנייה לא נענתה – דלתו של בית המשפט פתוחה".