בעקבות עתירת המוקד: ילדים שנולדו בחו"ל לתושבי קבע שמעמדם נשלל ובהמשך הושב, אינם חשופים עוד לסכנה כי יוותרו לצמיתות ללא מעמד רק משום שמשרד הפנים בוחן במשך שנתיים ויותר את בקשות הוריהם

פלסטינים מירושלים המזרחית שמעמדם כתושבי קבע נשלל מהם במסגרת מדיניות "הטרנספר השקט", נאלצים לעבור הליך בן שנתיים לכל הפחות לצורך השבת מעמדם המקורי. עד לאישורה של בקשת השבה, נותן משרד הפנים להורים מעמד ארעי, אך לילדיהם הקטינים נותן המשרד רק אשרת תייר שאינה מקנה להם זכאות לשירותי בריאות ולזכויות סוציאליות  – וגם זאת רק בעקבות פניית המוקד. כל עוד לא הושב להם מעמד הקבע, ההורים אינם רשאים לפנות בבקשה להסדיר את מעמדם של ילדים אלו. בשל כך, עד לאחרונה, ילדים אלו אף היו חשופים לסכנה כי בהגיעם לבגרות, ובמקרה שטרם הסתיים הליך השבת המעמד להוריהם, הם יוותרו לצמיתות ללא כל מעמד בישראל.

ביום 7.2.2021 קבע בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים בעתירת המוקד בעניין, כי "אכן יש מקום לשינוי הנוהל" כך שבקשות להסדרת מעמד ילדים ייבחנו בהתאם לגיל הילדים במועד הגשת בקשת ההורים להשבת המעמד ולא הבקשה לרישום הילד. בפסק הדין נכתב מפורשות כי "על המשיבים להידרש אפוא לעדכון נהליהם בהקשר זה". חרף זאת, באופן תמוה, דחה בית המשפט את העתירה כמקשה אחת, על אף קבלתו את טענות המוקד בעניין הצורך בסעד האמור. בערעור לבית המשפט העליון מיום 22.3.2021, ביקש המוקד לקבוע כי העתירה התקבלה באופן חלקי ולא נדחתה וכן כי ייקבע במפורש כי על משרד הפנים לתקן את נהליו בכל הנוגע למועד הקובע לפיו ייבחן גיל הילד לצורך מתן מעמד.

בתגובתה לעתירה, הודיעה פרקליטות המדינה כי פורסמה הנחייה בעניין זה – ללא שתוקן הנוהל – וכי דין הערעור להימחק. בעקבות התנגדות המוקד, החליט בית המשפט ביום 4.10.2021 כי אין מקום לדחיית הערעור על הסף. למחרת היום העבירה פרקליטות המדינה למוקד את ההנחייה של משרד הפנים מיום 19.7.2021, בה נקבע, בין היתר, כי "ככל והילד היה קטין בעת בקשת המבקש לרישיון לישיבת קבע, אך בגר לאחר מכן, והבקשה לרישום הילד הוגשה בסמוך לאחר קבלת רישיון ישיבת הקבע, ייבחן גילו של הילד בהתאם לגילו ביום הגשת בקשת ההורה (המבקש) לרישיון ישיבת הקבע – קרי, יראו את הילד כאילו הוא קטין. על כן, הבקשה לא תידחה על הסף רק משום שהילד בגר" (הדגשה במקור).

המוקד הוסיף ועמד על דרישתו לעגן ההנחייה בנוהל וכן לפרסם אותה כדי שתיוודע בקרב הציבור לו נוגע העניין. המוקד ציין כי עיגון ההנחייה חשוב בנוסף נוכח העובדה שעד כה היא נשלחה אך ורק ללשכת האוכלוסין בירושלים המזרחית – על אף שתושבי קבע לא בהכרח גרים בעיר זו.

ביום 2.5.2022 נתן בית המשפט לערעורים מינהליים תוקף של פסק דין להנחיית המדינה, מבלי שחייבם לפרסמה, וקבע כי המדינה תישא בהוצאות המוקד בסך 5,000 ₪.