המוקד להגנת הפרט - המוקד להגנת הפרט בעתירה לבית המשפט: יש לתת מעמד ארעי לילדיהם הקטינים של תושבי ירושלים המזרחית שבקשתם להשבת מעמד נמצאת בבחינה, כדי שלא יוותרו ללא זכויות סוציאליות
חזרה לעמוד הקודם
17.06.2019

המוקד להגנת הפרט בעתירה לבית המשפט: יש לתת מעמד ארעי לילדיהם הקטינים של תושבי ירושלים המזרחית שבקשתם להשבת מעמד נמצאת בבחינה, כדי שלא יוותרו ללא זכויות סוציאליות

תושבי ירושלים המזרחית שמעמדם כתושבי קבע נשלל מהם בעבר – במסגרת מדיניותה רבת השנים של ישראל המכונה "הטרנספר השקט" – ופונים אל משרד הפנים להשיבו, נדרשים להליך בן שנתיים (ויותר) במהלכו הם מחזיקים במעמד ארעי עד לסיום בחינת בקשתם והשבת מעמד הקבע המקורי בו החזיקו. בשל מדיניות שר הפנים, מי שמחזיק במעמד הארעי רשאי לעבוד כחוק, וזכאי לשירותי בריאות ולזכויות סוציאליות, אך הוא אינו רשאי לפנות בבקשה להסדיר את מעמד ילדיו הקטינים שנולדו בחו"ל. רק לאחר שמוחזר להורה מעמד הקבע, הוא יכול להגיש בקשה להסדרת מעמד ילדיו שעודם קטינים, וזאת במסגרת "נוהל הטיפול בבקשה למתן רישיון ישיבה בישראל לקטין שנולד מחוץ לישראל שרק אחד מהוריו רשום כתושב קבע".

מצב עניינים זה הינו בעייתי ביותר משום שבמהלך התקופה בת השנתיים בה נבחנת בקשת ההורים, משרד הפנים אינו נותן לילדים מעמד המקנה להם זכאות לשירותי בריאות ולזכויות סוציאליות. רק בעקבות פניית המוקד בנושא, הצהיר משרד הפנים באוקטובר 2018 על מתן אשרת תייר לילדים שאחד מהוריהם מצוי בהליך להשבת מעמד. אשרה זו אמנם מסדירה את מגוריהם של הילדים הללו במדינה כדין, ברם היא מותירה אותם נטולי זכויות. מדיניות זו של משרד הפנים פוגעת באופן בלתי מידתי וחסר הצדקה בטובת הילדים, ובזכותם של הוריהם לחיי משפחה.

משכך, ביום 16.6.2019, עתר המוקד לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, בדרישה לתת לאותם ילדים מעמד הזהה למעמדו של ההורה הירושלמי לצדו הם חיים – ראשית מעמד ארעי ובהמשך קבע. כמו כן דרש המוקד כי המעמד לילדים יינתן במקביל או בסמוך למועד בו הוא ניתן להורה.

בעתירה סקר המוקד את הפסיקה בתחום, למן הלכת עווד (בג"ץ 282/88) משנת 1988, אשר מיסדה את מדיניות "הטרנספר השקט", וכלה בפסק דין אלחאק (עע"ם 3268/14) במסגרתו הכיר בית המשפט בזכותם של תושבי ירושלים המזרחית לשוב לביתם, בהיותם "תושבים ילידים" בעלי מעמד ייחודי. ואולם, טען המוקד, "למרות ההכרה העקרונית במעמדם המיוחד של תושבי ירושלים המזרחית, ובהשלכותיו על אופן הטיפול בבקשותיהם להשבת מעמדם, טרם נמצא הסדר מניח את הדעת לתושבים החוזרים מחו"ל עם ילדים שנולדו להם שם".

בעתירה הבהיר המוקד, כי מדיניות זו של משרד הפנים למעשה מאלצת את ההורה, שכבר הוכר כתושב ישראל, לבחור בין מימוש זכותו לשוב לביתו לבין הגנה ראויה על הצרכים של ילדיו. במצב זה, נמנע מתושבים המבקשים להשיב לעצמם את מעמדם המקורי שנשלל מהם, להסדיר את מעמדם החוקי של ילדיהם הקטינים שהגיעו עמם בשובם לירושלים, וזאת במשך שנים ארוכות, ולעתים אף לצמיתות; בפרט כאשר מדובר בילדים שבמועד הגעתם ארצה עם הוריהם הינם כבני 16 – ואף 12 במקרה של ילדים עליהם חל חוק האזרחות והכניסה לישראל.