בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את ערעור המוקד לביטול החלטתו הנקמנית של משרד הפנים: לא ניתן לשלול את מעמדה של אישה המתגוררת במדינה זה עשרות שנים ללא תשתית ראייתית משמעותית במיוחד

ביום 25.1.2017 הודיע שר הפנים דרעי, כי שלל את מעמדם של 11 מבני משפחתו של מבצע הפיגוע מיום 8.1.2017 בארמון הנציב בירושלים, ובכללם אמו.

אמו של המפגע, המצויה בעשור השביעי לחייה, מתגוררת בירושלים למעלה משלושים שנה. מיד לאחר הפיגוע שביצע בנה, שר הפנים שלל את מעמד הקבע שלה בטענה כי היא נמצאת במערכת נישואין ביגמית. בפסק דין שניתן בבית הדין לעררים בירושלים במרץ 2018 הורה בית הדין למשרד הפנים לשקול מחדש את עמדתו בעניינה של האישה, להעביר למוקד להגנת הפרט – המייצג אותה – מסמכים עליהם מתבססת החלטתו, ולהכריע בעניינה תוך 75 יום. ביום 10.9.2019, ורק לאחר שהמוקד הגיש ערר על היעדר מתן החלטה, שב משרד הפנים והחליט לשלול את מעמדה של האישה.

ביום 26.9.2019 ערר המוקד פעם נוספת לבית הדין לעררים בדרישה לבטל את ההחלטה הפסולה. בערר שב והבהיר המוקד, כי אין שחר לטענתו של משרד הפנים כי מעמד הקבע הושג על בסיס מידע כוזב שמסרו האישה ובן זוגה. המוקד הדגיש בנוסף, כי המניע הממשי של משרד הפנים במקרה זה, כבאחרים, הינו נקמה וענישה קולקטיבית כנגד חפה מפשע. חרף זאת, הערר נדחה ביום 12.7.2021 וההחלטה הושארה על כנה.

ביום 4.8.2021 הגיש המוקד ערעור על פסק הדין לבית המשפט לעניינים מנהליים. בפסק דין מיום 25.11.2021 קיבל בית המשפט את הערעור והכריז כי פסק הדין והחלטת משרד הפנים מבוטלים, וזאת "על מנת שהדיון בעניין יוחזר ל[משרד הפנים] לקבלת החלטה מחודשת", בהתבסס על ראיות שיאספו בנוגע למקום מגוריה של המערערת ובשים לב למדיניותו של משרד הפנים בנוגע ל"השפעתם של נישואי ביגמיה על בקשות לאיחוד משפחות", במועד הרלוונטי, דהיינו, שנת 1987, במהלכה הגיש הבעל המנוח בקשה לאיחוד משפחות עבור אשתו המערערת, לאחר שהתגרש מאשתו הראשונה.

בפסק הדין נקבע כי ההחלטה לביטול מעמד במקרה דנן הינה משמעותית ביותר, שכן מתוקפה נדרשת אישה בת 67 "לעזוב את המדינה בה שהתה מרבית חייה, וכתוצאה מכך להיפרד מבני משפחתה – כולם תושבי קבע בישראל, ולבנות את חייה מחדש בסביבה בלתי מוכרת". לצורך קבלת החלטה שכזו, על משרד הפנים לגבש תשתית ראייתית בעלת משקל גבוה במיוחד "ולצורך כך מוטל עליו לאסוף ראיות שיש בהן כדי לשפוך אור על השאלות השנויות במחלוקת... בעניין שלפנינו לא עמד [משרד הפנים] בדרישות האמורות" (הדגשה הוספה). בית המשפט אף קבע כי בית הדין לעררים דחה את הערר בהסתמך על "ראיה יחידה שנאספה בתנאים לא שגרתיים [ריאיון בסוכת אבלים], ולא זכתה לחיזוק ממשי".