ביום 25.1.2017
הודיע שר הפנים דרעי, כי
שלל את מעמדם של 11 מבני משפחתו של מבצע הפיגוע מיום 8.1.2017 בארמון הנציב בירושלים, ובכללם אמו.
אמו של המפגע, המצויה בעשור השביעי, לחייה מתגוררת בירושלים למעלה משלושים שנה. מיד לאחר הפיגוע שביצע בנה, שר הפנים
שלל את מעמד הקבע שלה בטענה כי היא נמצאת במערכת נישואין ביגמית. בפסק דין שניתן בבית הדין לעררים בירושלים במרץ 2018
הורה בית הדין למשרד הפנים לשקול מחדש את עמדתו בעניינה של האשה, להעביר למוקד להגנת הפרט – המייצג אותה – מסמכים עליהם מתבססת החלטתו, ולהכריע בעניינה תוך 75 יום. ביום 10.9.2019, ורק לאחר שהמוקד הגיש ערר על היעדר מתן החלטה, שב משרד הפנים והחליט לשלול את מעמדה של האשה.
משכך,
ערר המוקד פעם נוספת לבית הדין לעררים ביום 26.9.2019 בדרישה לבטל את ההחלטה הפסולה. בערר שב והבהיר המוקד, כי אין שחר לטענתו של משרד הפנים כי מעמד הקבע הושג על בסיס מידע כוזב שמסרו האשה ובן זוגה. המוקד הדגיש, כי המניע הממשי של משרד הפנים במקרה זה, כבאחרים, הינו נקמה וענישה קולקטיבית כנגד חפה מפשע. על כך מעידים בבירור העובדה כי שר הפנים הכריז על כוונת השלילה יום למחרת הפיגוע אותו ביצע בן המשפחה – ולמעלה משלושים שנה לאחר שהאישה קיבלה את מעמד הקבע שלה – ושלל הראיונות אותם העניק השר לתקשורת בעניין שלילות המעמד, בהם הצהיר במפגיע כי הוא חותר "לייצר הרתעה". כל אלה מוכיחים כי שר הפנים עשה שימוש פסול בסמכותו, להשגת מטרה זרה של הרתעה ונקמה. זאת ועוד. המוקד טען, כי הליכי השלילה בשני הסבבים התנהלו למראית עין בלבד, ותוצאתם נקבעה מראש. מכל זאת עולה, כי "ההחלטה החדשה, כקודמתה, אין בה ולא כלום, היא אינה יכולה לעמוד, ודינה להתבטל".
