ביום 10.8.2020
החליט בג"ץ, ברוב דעות של השופטים מזוז וקרא, לקבל את
עתירת המוקד להגנת הפרט ולבטל צו להריסה עונשית של קומה בבית מגורים, בה התגורר אדם הנאשם ברצח החייל עמית בן יגאל ביום 12.5.2020 בכפר יעבד. המדובר בבית בן שלוש קומות בכפר יעבד, נפת ג'נין, אשר בקומתו העליונה גרים אשתו של הנאשם ושמונת ילדיהם, בהם שבעה קטינים, ובקומותיו האחרות מתגוררים שני אחיו של החשוד ובני משפחותיהם.
השופטים מזוז וקרא קבעו, כי כל עוד ההלכה הנוהגת מתירה שימוש בתקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, יש לעשות כן "בזהירות, מתוך ריסון רב, בסבירות ובמידתיות", לרבות בנוגע לשאלת מעורבות בני המשפחה, שכן, בלשונו של השופט מזוז, "הפעלת סמכות זו כרוכה בפגיעה קשה בשורה של זכויות, לרבות פגיעה בקנין ופגיעה בכבוד האדם ובשורה של זכויות הנגזרות מכבוד האדם".
במקרה דנן, נקבע, המדובר באישה וילדים אשר לא מיוחסת להם כל מעורבות במעשיו של אבי המשפחה, ואף לא בתמיכה בדיעבד; ובהינתן שהמפגע צפוי לרצות עונשי מאסר ממושכים, ברי ש"הפגיעה בבית מהווה בראש ובראשונה פגיעה באשתו וילדיו..." החפים מפשע. לפיכך נקבע, כי "עקרון המידתיות מחייב מיתון הפגיעה", וזאת חרף העובדה שבמקרה זה קיימת זיקה ברורה בין הפיגוע לבין הבית עצמו, ממנו הושלכה האבן הקטלנית. הצו בוטל, תוך שמירת סמכותו של המפקד הצבאי להמירו בצו לאטימת חדר בבית. השופט מזוז הזכיר כי כך נעשה בעבר, בין היתר, במקרה בו בעקבות הוצאת צו על תנאי, החליט הצבא
להמיר צו להריסת בית בצו לאטימת חדר אחד. בנוסף, השופטים מזוז וקרא חזרו על עמדתם העקרונית כי הפעלת הסמכות לפי תקנה 119 מעלה שורה של שאלות משפטיות קשות, אשר לא זכו עד כה לבירור מספק בפסיקת בית המשפט.
בדעת מיעוט, השופטת וילנר סברה כי יש לדחות את העתירה, בין היתר, בהתבסס על חוות הדעת החסויה שהוצגה בפני השופטים במעמד צד אחד, ולפיה המדובר באמצעי התורם להרתעת מפגעים פוטנציאליים.
המוקד מקווה כי הצבא יימנע מהוצאת צו אטימה עונשי לחדר מחדרי הבית, ובכך יאמץ את פסק הדין והרוח בה נכתב, במסגרתה הודגשה חזור והדגש עובדת חפותם הגמורה של האישה וילדיה הקטינים.
בסך הכל ביטל בג"ץ תשעה צווי הריסה מכוח תקנה 119, מאז חזרה ישראל לנקוט בהריסה עונשית של בתים ביולי 2014 – כולם בוטלו מטעמים של היעדר מידתיות. במהלכה של תקופה זו, 68 בתים נהרסו או נאטמו, באופן מלא או חלקי, מכוח התקנה, רובם ככולם באישורו של בג"ץ.
בשולי הדברים יצוין, כי ביום 23.7.2020
פנה המוקד אל נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, בבקשה לחדד בפני חברי ההרכב, כי מתפקידם לשמור על גבולות שיח סבירים באולם הדיונים. זאת, בעקבות ההתנפלות המילולית משולחת הרסן שהופנתה באופן אישי כלפי עורכי הדין של המוקד במהלך הדיון שהתקיים יומיים קודם לכן, תחת עינם הפקוחה של השופטים, אך מבלי שראו לנכון להתערב.
* ב
מענה קצר מיום 18.8.2020, נמסר כי "שופטי ההרכב לא מצאו כי בנסיבות העניין השיח באולם הצדיק את התערבותם".
