בשנת 2004, במסגרת עתירה מינהלית שהגיש המוקד להגנת הפרט,
נקבע הסדר חדש ("נוהל דהוד"), שבא להסדיר את תוקף אשרות השהייה בישראל למי שבקשתו לאיחוד משפחות אושרה, באופן שלא ייוותרו ללא מסמכי שהייה תקפים, כפי שקרה שוב ושוב בשל מחדלי משרד הפנים. על פי הנוהל החדש, מי שבקשתו לאיחוד משפחות אושרה ומטופלת בהליך המדורג, והוא מבקש לחדש את אשרת השהייה שבידו או לשנות את סוגהּ, יוזמן מעתה והלאה ללשכת מינהל האוכלוסין לא יאוחר משלושה חודשים מיום פנייתו. משרד הפנים התחייב שאם במועד ההתייצבות בלשכה לא תתאפשר הארכה לאלתר של תוקף האשרה למלוא התקופה שנקבעה בהליך המדורג, יוארך תוקף האשרה לתקופה של שישה חודשים, בהיעדר מניעה ביטחונית, שבמהלכם תתקבל החלטה בבקשה. משרד הפנים התחייב לפרסם נוהל מעודכן, שיכלול את "נוהל דהוד", עד סוף אוקטובר 2004.
אל המוקד הגיעו בשנים האחרונות יותר ויותר מקרים, שבהם לא כובד הנוהל. המוזמנים, אשר קבעו תור שלושה חודשים לפני תום תוקף האשרה, גילו עם הגיעם למשרד הפנים, כי חל עיכוב בהחלטה בעניינם והם נשלחו לביתם כלעומת שבאו. למרות האמור ב"נוהל דהוד", בלשכת האוכלוסין לא טרחו להאריך באופן זמני את תוקף האשרה שבידיהם והותירו אותם ביודעין ללא כל מסמך המקנה תוקף חוקי לשהייתם בישראל. כך נקלעו משפחות שלמות למצב בלתי אפשרי, בו רצף השהייה החוקי של אחד או יותר מבני המשפחה נקטע שלא באשמתו, ובעל כורחו הוא מצוי במעמד בלתי חוקי בביתו שלו ואינו יכול לנהל חיים סדירים.
ביום 18.7.2012
פנה המוקד אל משרד הפנים בדרישה לכבד את "נוהל דהוד" – שכאמור, משרד הפנים עצמו התחייב שמונה שנים לפני כן לכבדו – ולהאריך את תוקף אשרות השהייה למי שבקשתו לאיחוד משפחות אושרה ושעניין חידוש האשרה שבידו מתעכב בלשכת האוכלוסין. במקביל, דרש המוקד ממשרד הפנים לעדכן את נהליו ולעגן את "נוהל דהוד" בכתב, כפי שהתחייב לעשות.
ביום 3.8.2014, לאחר חודשים של גרירת רגליים, במהלכם חזר משרד הפנים והבטיח כי נהלים חדשים הכוללים את "נוהל דהוד" יפורסמו בקרוב,
הגיש המוקד ערר לבית הדין לעררים. המוקד ביקש מבית הדין להורות למשרד הפנים לפרסם את הנהלים העוסקים בהליך המדורג לאיחוד משפחות בין בני זוג זרים לבין תושבי ישראל ואזרחיה, ובכללם גם את ההתחייבות שניתנה ב"נוהל דהוד".
ביום 1.12.2014 הודיעה המדינה לבית הדין לעררים, כי הנוהל המובטח פורסם סוף סוף. המדינה הציגה את הנוהל –
"נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לתושב קבע" – הכולל גם את האמור ב"נוהל דהוד" וביקשה מבית הדין למחוק את הערר. המוקד דרש מבית הדין להטיל את הוצאות המשפט על המדינה וציין כי הנהלים פורסמו רק כשנתיים לאחר פניית המוקד וכעשור לאחר שמשרד הפנים התחייב לכך במסגרת העתירה המינהלית שהגיש המוקד.
ביום 3.12.2014 החליט בית הדין לעררים לקבל את דרישת המוקד ולחייב את משרד הפנים בתשלום הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.
