המוקד להגנת הפרט - התקבל ערעור המוקד על פסק דינו של בית הדין לעררים: משרד הפנים ישוב לבחון בקשה לרישום ילדה ירושלמית מתוקף חוק הכניסה לישראל וחזר בו מהניסיון המופרך להחיל עליה חוק האזרחות והכניסה לישראל
חזרה לעמוד הקודם
תמונה ללא תיאור
20.03.2025

התקבל ערעור המוקד על פסק דינו של בית הדין לעררים: משרד הפנים ישוב לבחון בקשה לרישום ילדה ירושלמית מתוקף חוק הכניסה לישראל וחזר בו מהניסיון המופרך להחיל עליה חוק האזרחות והכניסה לישראל

פעם אחר פעם נאלץ המוקד להגנת הפרט להיאבק ממושכות בהתנגדות שרירותית מצד משרד הפנים במתן מעמד בישראל לקטינים מקרב אוכלוסייתה הילידית של ירושלים המזרחית, הגוזר עליהם ביד קלה לגדול ללא כל מעמד בעולם וללא זכויות סוציאליות, ולמעשה שולל מהם את האפשרות לבסס קיום נורמטיבי. ואולם, במקרה שלהלן, הרחיק משרד הפנים לכת, וניסה למנוע מתן מעמד מילדה ירושלמית בטענה מופרכת במיוחד – שזכתה באישורו של בית הדין לעררים – לפיה חל עליה חוק האזרחות והכניסה לישראל, חוק גזעני אשר נגדו תלוי ועומד צו על תנאי שהוציא בג"ץ לפני קרוב לשנה, המחייב את המדינה לנמק מדוע לא יבוטל.

מקרה זה עניינו ילדה יתומה מאב כבת 5, אשר אין לה מעמד בעולם על אף נסיונות משפחתה לרשום אותה במרשם האוכלוסין הישראלי מאז שנולדה לאב ירושלמי בשנת 2019 בירושלים המזרחית. ביום 29.10.2024 הגיש המוקד ערעור בעניינה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים על פסק דינו של בית הדין לעררים מיום 11.9.2024, בו נדחתה על הסף בקשתה לקבל מעמד מטעמים הומניטאריים. בפסק הדין הנתקף, אימץ, כאמור, בית הדין לעררים את עמדת משרד הפנים, וקבע, באופן תמוה וחסר כל בסיס חוקי או מוסרי, כי על הילדה חל חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, על אף שהיא אינה "תושבת איזור" כמוגדר בחוק – דהיינו, מעולם לא גרה בשטחים הכבושים ואף לא נרשמה בהם.

בערעורו, תקף המוקד, בין היתר, את קביעתו השגויה של בית הדין לפיה "עצם קיומו של פוטנציאל להירשם כתושב אזור, אך אי מימושו משיקולים תועלתניים כאלו ואחרים, מלמד על כך שמאן דהוא הוא תושב האזור", וכן את הצעתו המופרכת של בית הדין כי יש להרחיב את ההגדרה של "תושב אזור" הקבועה בחוק האזרחות והכניסה לישראל "גם על מקרים בהם יש "פוטנציאל לא ממומש" לרישום באזור. המוקד טען כי הותרתה של הילדה ללא מעמד, חושפת אותה לסכנת גירוש ופירוד ממשפחתה, לרבות אחיה הקטינים תושבי הקבע, ופוגעת ביציבותה של המשפחה כולה, וזאת לאחר שאבי המשפחה נפטר בשנת 2019 ממחלת הסרטן סמוך לאחר לידתה של הילדה. אמה של הילדה היא תושבת הגדה המערבית במקור, אשר התחתנה בשנת 2007 עם תושב קבע ומאז חיה בירושלים עם שלושת ילדיהם. למרות השנים הרבות בהן היא מקיימת מרכז חיים בעיר, לאם עצמה אין מעמד בישראל, שכן משרד הפנים דוחה זה שנים את הבקשות וההליכים בעניינה, אלו שהגיש עבורה בעלה ובהמשך אלו שהגיש בשמה המוקד מטעמים הומניטאריים.

באותה ערלות לב נוהג משרד הפנים כלפי הילדה הקטנה מאז נפטר אביה. ראשית דחה משרד הפנים את הבקשה שהגיש עבורה אבי המשפחה בטרם נפטר ובהמשך, משהתחוור שמשרד הפנים מסרב להסדיר את מעמדה של הילדה בדרך המלך לרישום ילדי ירושלמים, הגישה האם באמצעות המוקד בקשה לרישום הילדה מטעמים הומניטאריים. ואולם, ללא כל בסיס חוקי, החזירה הוועדה הבינמשרדית המייעצת למתן מעמד בישראל את הבקשה למוקד והנחתה אותו לפנות לוועדה ההומניטארית שהוקמה מכוח חוק האזרחות והכניסה לישראל, על אף שכאמור, החוק הדרקוני כלל אינו חל על הילדה. וכך, פעם אחר פעם, על אף עררים שהגיש המוקד למשרד הפנים בעניין החלטה זו, שב משרד הפנים וסירב לרשום את הילדה ואף עמד על כך שחל עליה חוק האזרחות והכניסה לישראל. לא ניתן שלא לצטט את סירוב משרד הפנים שהתקבל ביום 13.8.2023, שהוא מופת לכתיבה צינית המתחזה לעניינית: "אמה של הקטינה הינה תושבת אזור וזו בחרה שלא לרשום את בתה באזור מהטעמים השמורים עמה. האם ובתה מקיימות תא משפחתי אחד ולא ניתן לבצע הפרדה מלאכותית בין השתיים ולדון בקטינה לבדה. בשים לב לכך ולתשתית העובדתית הקיימת בתיק, לא ניתן לבחון את עניינן במסגרת הוועדה הבינמשרדית מחוסר סמכות ועל כן דין הבקשה להידחות על הסף. יצוין, כי על עניינן להיבחן בהתאם להוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת השעה) תשפ"ב-2022". גם עתירות שהגיש המוקד לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בדרישה שינתן לילדה מעמד ושייקבע שההחלטה להכפיפה לחוק הדרקוני ניתנה בחוסר סמכות, לא הואילו. ועל כן הוגש הערעור.

וכך, לבסוף, בחודש מרס 2025, כחמישה חודשים ממועד הגשת הערעור, הודיעה המדינה כי היא מקבלת את הערעור "במובן של ביטול פסק דינו של בית הדין לעררים וההחלטה המינהלית עליה הוגש הערר לבית הדין" וכי "עניינה של המערערת 4 (הקטינה) יבחן בהתאם לנהלי המשיבה וחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952". להודעה זו ניתן תוקף של פסק דין ביום 19.3.2025.

ועתה יש לקוות כי משרד הפנים יחדל מלהכביד על חיי הילדה, ויתן לה ולאמה מעמד בהקדם האפשרי, ויאפשר להן לשקם ולבנות את חייהן בביתן, כאחד האדם; וכן שבכך נסתם הגולל על הניסיון הנואל להפעיל ללא כל בסיס את החוק הגזעני במקרים שאין להם כל נגיעה לתחולתו.

נגישות