ארגוני זכויות אדם לבג”ץ: הורה לישראל לפתוח באופן מיידי את המעברים לרצועת עזה להבטחת מזון וסיוע הומניטארי עבור כלל האוכלוסייה

ביום 18.5.2025 הגישו ארגוני זכויות האדם גישה, המוקד, האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם עתירה דחופה לבג”ץ, בדרישה כי יורה לראש הממשלה, לשר הביטחון ולממשלת ישראל לפתוח באופן מיידי את המעברים לרצועת עזה, ולפעול לנקיטת כל האמצעים הדרושים והאפקטיביים להבטחת אספקה סדירה, ובהיקף רחב, של סיוע הומניטארי דחוף עבור כלל האוכלוסייה הפלסטינית ברצועה. 

ביום 2.3.2025 החלה ישראל לחסום כל כניסה של סיוע לרצועה, מתוקף החלטה “מדינית-ביטחונית” שמכוונת במוצהר לפגיעה באוכלוסייה האזרחית כאמצעי לחץ. לטענת העותרים, מדובר במדיניות המהווה ענישה קולקטיבית אסורה, וכמו כן בהפרה של האיסור על שימוש במזון וסיוע הומניטארי כנשק מלחמה שעלול לעלות לכדי פשע מלחמה, לרבות פשע של השמדת עם.

העתירה מציגה מסכת עובדתית מקיפה הכוללת דיווחים ועדויות המתארים הרס שיטתי בענפי ייצור המזון ברצועה; התקפות מכוונות נגד מערכת הבריאות; וכן פגיעה בתשתיות האזרחיות, לרבות המים והתברואה. כתוצאה, מחיריהם של מוצרים בסיסיים בשווקי הרצועה מזנקים בעת שכוח הקנייה של התושבים מוגבל באופן קיצוני; מאפיות ומטבחים קהילתיים נסגרים והמלאי במחסנים של ארגוני הסיוע מידלדל.

בעתירה נכתב כי ברצועת עזה שוררים עתה תנאי חיים בלתי אנושיים: “אלפי ילדים נמצאים בתת-תזונה חריפה ומספר מקרי המוות כתוצאה מכך עלה לאחרונה; הרוב המכריע של התושבים סובל ממחסור במזון ומים ונאבק על מנת לשרוד; מערכת הבריאות הקורסת לא מסוגלת לתת מענה לרעבים, לחולים ולפצועים, לילדים, לנשים הרות וליולדות; המחסור בתרופות, ציוד רפואי ודלק מונע תפעול ראוי של מתקני הבריאות המעטים שעוד פועלים”.

בג"ץ דחה את עתירתם הקודמת של הארגונים בעניין ביום 27.3.2025, באמצו ללא עוררין את עמדת המדינה לפיה היא אינה כוח כובש ברצועה, כטענת העותרים, אלא צד ללחימה בלבד, ובתוך כך התעלם לחלוטין מהשינוי הדרמטי במדיניותה לחסום לחלוטין את כניסת הסיוע. בעתירתם עתה, טענו הארגונים כי החלטת ישראל לחסום סיוע מהווה הפרה גם של החובה המצומצמת בה הכיר בג"ץ בהליך הקודם, חובה המוטלת על ישראל מכוח דיני הלחימה מתוקף היותה צד ללחימה.

“החובות המוטלות על ישראל לא מצטמצמות או נסוגות גם אם חמאס מפר אותם. גם קיומן של תוכניות עתידיות לחידוש הסיוע לא מרפא את הפרות הדין שהמדינה מבצעת”, מדגישים העותרים. “כל יום נוסף שבו המעברים נותרים סגורים, וכל שעה של מניעת סיוע, גורמים לנזק בלתי הפיך – לחולים, לתינוקות, לילדים, לנשים הרות, ולחברה האזרחית כולה”.