ביום 27.3.25, דחה בג”ץ את העתירה לחייב את ישראל לדבוק בחובתה לספק סיוע הומניטארי לאוכלוסייה האזרחית בעזה, שהוגשה במרץ 2024 על ידי חמישה ארגוני זכויות אדם, בהם המוקד. נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, והשופטים דוד מינץ ונועם סולברג, קיבלו את עמדת המדינה לפיה ישראל אינה כוח כובש ברצועת עזה, וחזרו על טענות המדינה, לפיהן כוחותיה עושים מעל ומעבר כדי לאפשר את אספקת הסיוע.
פסק הדין מהווה שיר הלל למדינת ישראל ולצבאה בתקופה החשוכה ביותר בתולדותיהם. בג”ץ נמנע מקיום ביקורת שיפוטית ואימץ באופן מלא את עמדת המדינה, תוך התעלמות מתמונת המצב ותוצאותיהן של פעולות המדינה ברצועת עזה.
הקביעות השיפוטיות מתבססות על עמדת המדינה ועליה בלבד ואינן מתמודדות כלל עם טענות העותרים ועם הפרשנות המקובלת בקרב מומחים למשפט בינלאומי בעולם כולו.
למעלה משנה נמנע בית המשפט מלהכריע בעתירה, בין היתר בשל שינויים במצב העובדתי, ובכל זאת בחרו השופטים לפרסם את פסק דינם דווקא כאשר מדינת ישראל חוסמת לחלוטין את מעבר הסיוע ההומניטרי – כולל מזון, מים ותרופות – מאז ה-2 במרץ, תוך התעלמות מהמידע שהוצג בפניהם הן על ידי העותרים והן על ידי המדינה, ומההשלכות החמורות שיש לכך על האוכלוסייה. פסק הדין נותן אור ירוק למדינת ישראל להמשיך לבצע פשעי מלחמה ולפגוע באוכלוסיה האזרחית ברצועה.