המוקד להגנת הפרט - בתגובה לעתירת המוקד: המדינה הודיעה לבית המשפט כי בכוונתה להפוך לקבועות את ההגבלות הזמניות שהוטלו על כניסת חקלאים ל"מרחב התפר" שבגדה המערבית בעקבות המלחמה
חזרה לעמוד הקודם
תמונה ללא תיאור
09.03.2025

בתגובה לעתירת המוקד: המדינה הודיעה לבית המשפט כי בכוונתה להפוך לקבועות את ההגבלות הזמניות שהוטלו על כניסת חקלאים ל"מרחב התפר" שבגדה המערבית בעקבות המלחמה

זה למעלה משנה, מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, שהצבא מונע מאלפים רבים של חקלאים פלסטינים שבבעלותם אדמות הכלואות ב"מרחב התפר" שבגדה המערבית מלגשת אל חלקותיהם שם ולעבדן. המדובר בכ-20,000 חקלאים אשר ערב המלחמה החזיקו כדין בהיתרי כניסה ל"מרחב התפר" לצורך עיבוד חקלאי מתוקף משטר היתרים צבאי, ואשר מניעת גישתם לאדמות גורמת לפגיעה קשה, מתמשכת ובלתי מידתית בזכויותיהם לקניין, לפרנסה ולחופש תנועה בארצם. מניעה זו מהווה הפרה בוטה של התחייבותה המפורשת של המדינה לפני למעלה מעשור לצמצם ככל הניתן את הפגיעה במרקם החיים של החקלאים שאדמותיהם ב"מרחב התפר", אשר על בסיסה החליט בג"ץ לאשר את תוואי גדר ההפרדה המבתר את הגדה.

ביום 23.5.2024 הגיש המוקד את עתירתו המחודשת לביטולן או לכל הפחות לצמצומן במידה סבירה של ההגבלות הגורפות שהוטלו על חקלאי "מרחב התפר". בתגובתה מיום 25.6.2024, הציגה המדינה מתווה מינימליסטי לפתיחת שערים ספורים מתוך עשרות השערים החקלאיים הקבועים בגדר ההפרדה לצורך התרת מעברם ל"מרחב התפר" של חקלאים אשר גידוליהם מצריכים טיפול יומיומי. מהתגובה השתמע כי המדובר בשלב ראשון במתווה רב שלבי שיקודם "בכפוף להערכת המצב העיתית" ושבמסגרתו תתאפשר כניסתם של החקלאים כבעבר, ונטען כי ההסדר זה מהווה שינוי עובדתי בנסיבות המצדיק את מחיקת העתירה.

ואולם, גם בתגובותיה הבאות, המשיכה המדינה לעסוק בפתיחתם העתידית של שערים ספורים נוספים לצורך כניסתם של כ-500 חקלאים בלבד, תוך שהיא נמנעת מלהתייחס לסעדים המבוקשים בעתירה. לפיכך, בתגובתו הנוקבת מיום 22.9.2024, טען המוקד כי אין לדידו כל טעם להיענות לבקשה נוספת של המדינה להגיש הודעת עדכון שתעסוק אף היא במיעוטם של החקלאים. המוקד הוסיף כי עונת מסיק הזיתים קרבה, ולפיכך יש צורך דוחק לאפשר לאלפי החקלאים שבבעלותם כרמי זיתים במרחב התפר – גישה לאדמותיהם, שהן כ-95% מהאדמות החקלאיות במרחב התפר, לצורך עבודות הכנה חיוניות ולשם המסיק עצמו. בהמשך חילופי התגובות, מסר המוקד כי אין הוא מתנגד לכך שהמשיב יעדכן פעם נוספת ובלבד שהודעתו תכלול עדכון בנושא ביטול ההגבלות הגורפות שהוטלו על כלל החקלאים.

בינתיים, עונת המסיק החלה והסתיימה ואולם במהלכה כמעט שלא התאפשר לחקלאי מרחב התפר למסוק את זיתיהם זו השנה השנייה ברציפות.

בתגובת המדינה מיום 8.1.2025, כבר יצא המרצע מן השק והתברר כי הוחלט שהשלב השני והאחרון של המתווה יהיה להפוך את איסור הגישה הגורף לאיסור קבוע אשר יחול על הרוב המוחץ של החקלאים למעט בעונת המסיק. וזאת בתואנה שכרמי זיתים הם גידול עונתי, תוך התעלמות בוטה מכך שמדובר בגידול המצריך תחזוקה שוטפת, הכוללת 2 סבבי חריש, גיזום, ריסוס, דישון ומסיק במהלך החודשים אוקטובר עד מרץ. ובלשון התגובה: "באפשרות חקלאים בעלי גידולים עונתיים לפנות בבקשות לכניסה למרחב התפר בעונה הרלוונטית ובמידת הצורך ייפתחו שערים חקלאיים מתאימים, והכל כפי שנעשה לדוגמא בתקופת המסיק. יוזכר כי רוב הגידולים העונתיים במרחב התפר הם עצי זית... [הדגשה במקור]". המדינה חזרה על טענתה כי יש למחוק את העתירה בשל השינוי העובדתי, שהרי הונפקו "919 היתרים חקלאיים יומיים פעילים לשם כניסה למרחב התפר לצרכי חקלאות" ו-8 שערים נפתחו לצורך כך.

בתגובתו מיום 23.1.2025, הבהיר המוקד כי ההכרזה על המתווה, שהוצג קודם לכן כזמני ו"דינמי" אשר ננקט בשל נסיבות חירום בלתי נשלטות, כעל כהסדר קבע, מהווה למעשה ביטול של משטר ההיתרים כפי שאושר בפסיקה והשמטה של ההצדקה שניתנה בפסיקה להקמת גדר ההפרדה בתוך הגדה המערבית – שכן הפגיעה בחקלאים כבר אינה מתיימרת להיות מצומצמת ומידתית אפילו להלכה. המוקד טען כי לא יתכן שמדיניות פוגענית שכזו שננקטה בעקבות מצב ביטחוני קיצוני וחסר תקדים תיוותר על כנה גם כאשר הנסיבות השתנו מאז לבלי היכר, לרבות הסכם להפסקת אש ולהשבת חטופים, והוסיף: "האמנם יתכן שבזמן שמלחמות ארוכות ועקובות מדם יכולות להתחיל ולהסתיים, הדבר היחיד שלא ניתן לשינוי או לפשרה בשום אופן הוא מניעת הגישה של חקלאים תושבי הגדה המערבית למטעי הזיתים שלהם?!".

המוקד אף ציין כי המדינה החריגה קבוצות אחרות מהגבלות התנועה שהוחלו על פלסטינים תושבי הגדה המערבית בתוככי השטח הכבוש, לרבות התרת כניסתם של אלפי פועלים פלסטינים שהורשו להתנחלויות ולמפעלים ישראליים בגדה החל מדצמבר 2023. המוקד הדגיש כי המדינה אף לא הביאה כל נימוק שיצדיק את ההחלטה להפוך את מניעת הגישה לאדמות לקבועה, ובייחוד שאין המדובר במניעה על בסיס פרטני אלא מניעה גורפת וממושכת. זאת ועוד. המוקד הבהיר כי בפועל, איסור הגישה אכן גורם לנזק חקלאי בכרמי הזיתים בהעדר עיבוד סדיר, לרבות שריפות קיץ, וכי נגרמת פגיעה חומרית ופיזית של ממש בחקלאים מנועי הגישה, וזאת משום שהעדרם מהאדמות הביא לגניבות יבול ולהשתלטות של ישראלים על אדמות אשר נהפכו על ידם לאדמות מרעה ואתרי פסולת.

לסיום, ביקש המוקד כי בית המשפט יקבע דיון בעתירה בהקדם, ואולם, בית המשפט קבע את הדיון רק לחודש ספטמבר 2025 – ובכך נתן לעת עתה את הסכמתו בפועל להמשך הפגיעה הגורפת בזכויותיהם של אלפים רבים לחופש תנועה, קניין ופרנסה בארצם הם.

מסמכים קשורים

אין מסמכים מקושרים
נגישות