ביום 10.5.2023 עתר המוקד להגנת הפרט לבג"ץ באמצעות עורך הדין יותם בן הלל בשמן של משפחות פלסטיניות מן הגדה המערבית אשר בהן אחד מבני הזוג הוא בעל אזרחות זרה, בדרישה לתיקון או להתקנתו מחדש של "נוהל כניסה ושהייה של זרים לאזור יהודה ושומרון". נוהל זה אמור היה להסדיר ותו לא את כניסתם לגדה המערבית של אזרחי מדינות המקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל, וכן את שהייתם בגדה ואת הסדרת מעמד הקבע שלהם שם. תחת זאת, נטען בעתירה, הנוהל שנכנס לתוקפו ביום 20.10.2022 מעגן את מדיניותה הבלתי חוקית ורבת השנים של ישראל למנוע איחוד משפחות בשטחים הכבושים, ואף פוגע קשות בעבודה הסדירה של מוסדות אקדמיים בגדה המערבית ובכלכלה הפלסטינית. בעתירה הובהר כי על פי המשפט הבינלאומי, ישראל אינה רשאית לשקול שיקולים בכל הנוגע לשטח הכבוש ותושביו, לרבות בענייני הגירה, שאינם שיקולים לטובת האוכלוסייה המקומית או שיקולי ביטחון.
בתגובתה המקדמית לעתירה מיום 23.6.2024, הודיעה המדינה כי הנוהל יפעל לתקופת ניסיון של כשנתיים עד ליום 20.10.2024, ולאחר מכן תתקבל החלטה על המשך תחולתו. לפיכך, ביום 12.9.2024, קבע בית המשפט כי יש להמתין עד למועד זה שכן החלטת המדינה בעניין עשויה להשפיע על המשך הטיפול בעתירה. ביום 31.10.2024 הודיעה המדינה כי עם תום תקופת הניסיון שנקבעה לנוהל, הוחלט להותיר אותו בתוקפו ללא שינוי.
בתגובתם מיום 24.12.2024, דרשו העותרים כי בית המשפט יקבע דיון בהקדם בעתירה נוכח העובדה שהמשיבים דבקים בעמדתם הנוקשה וממאנים לתקן את הנוהל. העותרים הדגישו כי כבר חלפו כ-10 שנים בהן העניין מובא פעם אחר פעם לפתחו של בית המשפט, ולפיכך ברי כי "סבבי ההשגות והתיקונים וההשגות על התיקונים הגיעו לידי מיצוי" וכי "הגיע הזמן אפוא להתמודד עם ההפרות הקשות של זכויות האדם המגולמות בנוהל, ולהכריע".
נראה כי בית המשפט השתכנע לכל הפחות בצורך להכריע בעניין וקבע כי התיק יועבר לדיון בפני הרכב.