המוקד להגנת הפרט - בעקבות עתירת הארגונים נגד השימוש גורף ב"מעצר לחימתי" בגדה המערבית: המדינה הצהירה כי תחדל מלעשות שימוש גורף בסעיף מעצר דרקוני זה ולא תפעילו נגד קטינים
חזרה לעמוד הקודם
תמונה ללא תיאור
05.11.2024

בעקבות עתירת הארגונים נגד השימוש גורף ב"מעצר לחימתי" בגדה המערבית: המדינה הצהירה כי תחדל מלעשות שימוש גורף בסעיף מעצר דרקוני זה ולא תפעילו נגד קטינים

מאז פרוץ המלחמה העקובה מדם ביום 7.10.2023, החל הצבא לעשות שימוש גורף בסעיף מעצר לחימתי (סעיף 33 לצו בדבר הוראות ביטחון) כדי לעצור פלסטינים בגדה המערבית בחשד לעבירות הקבועות בתחיקת הביטחון, וזאת על אף שמדובר בסעיף שנועד למעצר במצבים חריגים בלבד. הסעיף נועד לחול על "מי שנעצר באזור במהלך פעילות מבצעית ללחימה בטרור, ונסיבות מעצרו מקימות לגביו חשש שהוא מסכן או עלול לסכן את ביטחון האזור, ביטחון כוחות צה"ל או ביטחון הציבור"; ומאפשר להחזיק אדם במעצר למשך שמונה ימים תמימים טרם הבאתו בפני שופט, ולמנוע ממנו מפגש עם עורך דין במשך 48 שעות ממועד מעצרו. ואולם, השימוש בסעיף החריג הפך לשגרה, והוא מופעל ביחס לבגירים ולקטינים, בכל רחבי הגדה המערבית, במנותק מנסיבות האירוע ועל כל עבירה הקבועה בתחיקת הביטחון.

ביום 6.3.2024 עתרו לבג"ץ האגודה לזכויות האזרח בישראל, המוקד להגנת הפרט והקרן למגיני זכויות אדם נגד מדיניות השימוש הגורף בסעיף המעצר הלחימתי. בעתירה ביקשו הארגונים כי הסעיף יבוטל או לכל הפחות יצומצם כך שלא יחול על קטינים, ושניתן יהיה להשיג עליו לבית משפט לפני סיום תוקף פקודת המעצר. עוד ביקשו הארגונים לחדול ממדיניות המעצרים הננקטת כיום, במסגרתה כל המעצרים בגדה המערבית נחשבים למעצרים לחימתיים, ומביאים לכך שתושבים מוגנים נעצרים למשך 8 ימים ואינם רשאים לפגוש עורך דין במשך 48 שעות מתוקף הסעיף, מבלי שיש להם אפשרות להשיג על מעצרם, חלקם אף מבלי שהם נחקרים במהלך תקופה זו, ומבלי שנשקף מהם כל חשש לסיכון או לפגיעה בביטחון. הארגונים טענו כי מדיניות זו פוגעת בזכויות לחירות, לכבוד ולהליך הוגן, וחושפת כל אדם בגדה המערבית למעצר שרירותי רק בשל כך שהוא פלסטיני. זהו מצב חמור כשלעצמו, אך הוא חמור שבעתיים נוכח תנאי הכליאה הקשים במתקני הכליאה, אשר אף הם הוחמרו מאז החלה המלחמה.

ביום 18.4.2024 הגישה המדינה הודעת עדכון בה מסרה כי נעשה שינוי משמעותי בעניין מדיניות השימוש בסעיף המעצר הלחימתי, כך שייעשה בו שימוש רק לגבי חשודים בגירים שנעצרים בחשד לביצוע עבירות ביטחון ושנדרשים לחקירות ביטחוניות בשב"כ, או לגבי עצורי שב"כ שבסופו של דבר נעצרים במעצר מנהלי. לגבי שאר המעצרים, מסרה המדינה, נקבע כי חשודים שנעצרים לחקירה על ידי המשטרה ייעצרו למשך 96 שעות או פחות מכך (אם מדובר בעבירה פלילית או כתלוי בגיל העצור) ולא למשך שמונה ימים, גם אם מדובר בעבירה ביטחונית. עוד הוחלט כי גם שוהים בלתי חוקיים בגדה יעצרו למשך 96 שעות ולא למשך שמונה ימים. כאמור, נמסר כי קטינים לא ייעצרו על פי סעיף המעצר הלחימתי. 

לנוכח השינויים המשמעותיים שחלו בעקבות העתירה החליט בית המשפט למחוק אותה, בקובעו כי "עולה כי גורמי הצבא מודים בכך שביחס לחלק מהמקרים שהובאו בעתירה, אכן נפל פגם בהתנהלות הוכחות, וכי זו אף חרגה מנהלי הצבא לשימוש בסעיף". פסק הדין מיום 4.11.2024 מעגן את צמצום השימוש בסעיף המעצר הלחימתי ואת הפסקת השימוש בו לגבי קטינים, וכן את גיבושם של "מנגנוני בקרה עתיים, שנועדו לוודא כי מתקני הכליאה הצבאיים לא יקלטו עוד פלסטינים שנעצרו שלא על-פי הנהלים". 

נגישות