עתירה משותפת לבג"ץ: על משרד הפנים לפעול כחוק ולתת מענה מהיר בבקשות למעמד מטעמים הומניטאריים לנשים פלסטיניות נפגעות אלימות מצד בני זוגן הישראלים

ביום 6.5.2024 הוגשה לבג"ץ עתירה שנוגעת למתכונת הטיפול בבקשות להסדרת מעמד מטעמים הומניטריים שמוגשות בידי נשים פלסטיניות שנישאו לבן זוג ישראלי או ירושלמי וסובלות מאלימות מצד בן הזוג, ושל ילדיהן. העותרים הינם האגודה לזכויות האזרח בישראל, המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם-ישראל, איתך-מעכי, אשה לאשה, נשים נגד אלימות ורוח נשית. 

נשים פלסטיניות שנישאו לאזרח או לתושב קבע של ישראל תלויות בו לשם הסדרת מעמדן, וכך גם ילדיהם המשותפים של בני הזוג. בנסיבות של אלימות במשפחה, תלות זו יוצרת מלכוד נורא: אם האישה תנסה לעזוב עם ילדיה את אב המשפחה, הם יאבדו את מעמדם או את היתר השהייה שניתן להם, ואת הזכויות הסוציאליות הנלוות. האפשרות היחידה להיחלץ מהאלימות ללא פגיעה קשה בזכותם להמשיך ולחיות במקום בו מצוי ביתם היא לנסות להסדיר את מעמדם בערוץ ההומניטארי שמעוגן בחוק האזרחות והכניסה לישראל (סעיף 7(ב)), אך ערוץ זה לא נותן מענה מספיק מהיר.

לפני שנתיים נקבע בחוק שתוקם ועדה הומניטרית ייעודית לטיפול בבקשות מעמד של נשים וילדים נפגעי אלימות מצד ההורה או בן הזוג. הוועדה הייעודית אמורה הייתה להתכנס בהרכב נפרד, ולתת מענה לבקשות הללו בתוך שלושה חודשים מהמצאת כל המסמכים – בהשוואה לזמני המתנה "רגילים" של שנה וחצי עד ארבע שנים בממוצע בוועדה ההומניטארית הרגילה. 

אולם שר הפנים ורשות האוכלוסין התעלמו למעשה מההוראה המקלה החדשה והוועדה הייעודית לא קמה. זמני ההמתנה נותרו בלתי אפשריים, ונשים חסרות מעמד שנותרות חד הוריות וללא מקורות קיום או תמיכה עלולות להדרדר לדרות רחוב, או לזנות; הן עלולות להיאלץ לחזור לקשר עם בן הזוג האלים או לאבד את החזקה על הילדים; כך או אחרת הן נפגעות שוב – פיזית ונפשית, ואינן זוכות לתמיכה, לטיפול ולסיוע סוציאלי. 

העתירה דורשת כי יוקם הרכב ייעודי ונפרד של הוועדה שיתמחה באלימות במשפחה כפי שהחוק מחייב, אשר יהיה עליו לעמוד במסגרת הזמנים המקוצרת של שלושה חודשים. עוד דרשנו שאם המענה לא ינתן  תוך שלושה חודשים כפי שהחוק מחייב, ינתן לכל נפגעת הממתינה להחלטת הוועדה הייעודית היתר זמני.

ביום 11.7.2024 הוגשה תגובה מקדמית לעתירה. בתגובה נכתב כי אין כל צורך בוועדה ייעודית לנפגעות אלימות, מאחר שחברי הוועדה ההומניטארית מוסמכים לדון גם בנושא זה, ומגלים את הרגישות הנדרשת. עוד הובטח בתגובה כי זמני הטיפול יקוצרו, וכי יובטח חידוש ההיתר עד להכרעה בבקשה, למי שכבר היתה בהליך להסדרת מעמדה, ובתנאי שהבקשה ההומניטארית הוגשה בתוך שלושה חודשים מעת שעלה בכך הצורך.