המוקד להגנת הפרט - ארגוני זכויות אדם לבג"ץ: יש לכונן בדחיפות מנגנון מהיר לפינוי מרצועת עזה של פצועים וחולים שאינם מעורבים בלחימה ואשר מצבם הקשה מחייב טיפול מחוץ לרצועה
חזרה לעמוד הקודם
06.06.2024

ארגוני זכויות אדם לבג"ץ: יש לכונן בדחיפות מנגנון מהיר לפינוי מרצועת עזה של פצועים וחולים שאינם מעורבים בלחימה ואשר מצבם הקשה מחייב טיפול מחוץ לרצועה

ביום 5.6.2024 הגישו שלושה ארגוני זכויות אדם, רופאים לזכויות אדם – ישראל, המוקד להגנת הפרט וגישה, עתירה דחופה לבג"ץ לחייב את המדינה לקבוע ולהפעיל לאלתר מנגנון המאפשר פינוי חולים ופצועים פלסטינים מרצועת עזה לישראל ולגדה המערבית, למקום בו יוכלו לקבל טיפול שאינו זמין עבורם ברצועה. בעתירה צוין כי על פי ההערכה, כיום ישנם כ-14,000 חולים ופצועים הזקוקים בדחיפות לפינוי שכזה, ואליהם מתווספים עשרות מדי יום.

העותרים הבהירו כי מדובר בדיני נפשות, שכן על הכף מונחים חייהם של פלסטינים תושבי רצועת עזה שאינם מעורבים בלחימה והמצויים בסכנת חיים מיידית בשל מחלות ופציעות בהן ניתן לטפל כיום רק מחוץ לרצועה. נוכח זאת ביקשו הארגונים כי העתירה תידון בדחיפות. 

הארגונים ציינו כי במסגרת המלחמה – שהחלה ביום 7.10.2023, עם פלישת כוחות חמאס לישראל, ולרבות חטיפתם של כ-250 איש לתוך הרצועה – קרסו תשתיות אזרחיות ברצועה, בכלל זה מערכת הרפואה, ושורר בה מצב הומניטארי קשה. מאז יום 7.5.2024, ישראל שולטת הלכה למעשה על מרבית הרצועה ועל כל הכניסות והיציאות ממנה, ומאז לא מתאפשרת כלל יציאה של חולים ופצועים הזקוקים לטיפול שאינו זמין ברצועה. 

בעתירה הובאו נתוני האו"ם לפיהם מראשית המלחמה ועד לסוף מאי 2024, דווח על הרג של למעלה מ-36,000 פלסטינים ועל פציעתם של למעלה מ-82,000, רבים מהם נשים וילדים, וכי ככל הנראה ישנם עוד אלפים שנהרגו או נפצעו ועודם מצויים תחת ההריסות. 1.7 מיליון איש נעקרו ממגורי הקבע שלהם וחיים בתנאים ארעיים וירודים מבחינה הגיינית. על פי הנתונים של ארגון הבריאות העולמי שפורסמו בסוף מאי 2024, תועדו ברצועה מאות אלפי מקרים של זיהום חריף בדרכי הנשימה וזיהומים בדרכי העיכול, בהם כ-100,000 ילדים, אלפי מקרים של אבעבועות רוח וכ-77,000 מקרים של צהבת חריפה. בנסיבות השוררות, מחלות אלה מתדרדרות ועלולות להפוך לקטלניות. על כך יש להוסיף, לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, את מאות אלפי העזתים שלהם מחלות כרוניות, כגון סוכרת, אסתמה, מחלות לב וכלי דם, וסרטן – שלפני פרוץ המלחמה, רבים מהם היו מקבלים היתרים לצאת לקבלת טיפול רפואי מחוץ רצועה (בגדה המערבית, בירושלים המזרחית, במצרים ובישראל ועוד). 

הארגונים הבהירו כי גם בשעת סכסוך ומלחמה מתקיימת החובה האנושית הבסיסית להגן על בריאותם וחייהם של תושבי עזה שאינם מעורבים בלחימה, וכי ישראל מחויבת לפעול על פי עקרונות המשפט הבינלאומי ופסיקת בג"ץ לרבות בעניין החובה לפעול להצלת חיים.  

* דיון בעתירה התקיים ביום 1.7.2024, במהלכו עידכנה המדינה כי היא ממאנת להתיר לחולים ופצועים מרצועת עזה להיכנס לישראל או לעבור לגדה המערבית או לירושלים המזרחית דרך שטחה. עם זאת, המדינה עידכנה, בדלתיים סגורות בעיקר, לגבי ניסיונות לכונן מנגנון העברת חולים ופצועים דרך שטחה למדינות שלישיות. בתום הדיון התחייבה המדינה לעדכן בהמשך לגבי כינון המנגנון לפינוי חולים ופצועים למדינות שלישיות, אולם היא עודה מתמהמהת בהגשת ההודעה. 

ככל הידוע למוקד, כ-150 חולים פונו בינתיים למדינה שלישית באמצעות המנגנון המדובר. אולם, מדובר בטיפה בים הצרכים ההומניטאריים הרבים.