ארגוני זכויות אדם בעתירה לבג"ץ: לבטל את האיסור הגורף על ביקורי הצלב האדום אצל אסירים פלסטינים

האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם וגישה עתרו ביום 22.2.2024 לבג"ץ בדרישה לאפשר לנציגי ארגון הצלב האדום הבינלאומי לבקר אסירים ועצורים פלסטינים מרצועת עזה ומהגדה המערבית המוחזקים במשמורת הצבא ושירות בתי הסוהר, ולמסור לצלב האדום פרטים באשר לכלל האסירים והעצורים הפלסטינים מרצועת עזה ומהגדה המערבית המוחזקים במשמורת הצבא ושירות בתי הסוהר.

העתירה הוגשה לאחר שמאז הטבח ב-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, הופסקו באופן גורף הביקורים של הצלב האדום אצל כלל האסירים הפלסטינים והופסקה העברת המידע באשר לכלואים הפלסטינים. בעתירה נטען כי על פי המשפט הבינלאומי גם אם אחד מהצדדים לסכסוך מפר את חובותיו על פי דיני הלחימה, הדבר אינו פוטר את הצד השני מחובות אלה. לכן, למרות שחמאס מחזיק בידיו 134 חטופים ישראלים בתנאים נוראים, אינו מוסר פרטים אודותיהם וממאן לאפשר ביקורים של הצלב האדום אצלם, עדיין חלה על ישראל חובה לאפשר ביקורים כאלה אצל האסירים הפלסטינים שמוחזקים במשמורתה. ישראל היא מדינת חוק ועליה לפעול ככזו, וחובותיה כלפי מי שמוחזק על ידה אינן משתנות משום פשעי המלחמה והפשעים נגד האנושות של חמאס. 

בעתירה צוין כי בידי שב"ס מוחזקים כיום כ-9,000 אסירים ועצורים ביטחוניים פלסטינים, ועל פי ההערכות למעלה מ-1,000 עצורים נוספים מעזה מוחזקים בידי הצבא. זאת בנוסף לכ-1,500 אסירים ועצורים פליליים פלסטינים בשב"ס. גם במתקנים הצבאיים וגם במתקני שב"ס מוחזקים כלואים ביטחוניים בתנאים קשים, ולפי העדויות חווים אלימות והשפלות קשות. על פי הדיווחים, לפחות שני עצורים מתו בעת החזקתם במשמורת הצבא ושישה נוספים במשמורת שב"ס, כשלפחות על שניים מהם התגלו סימני אלימות קשים. בעתירה צוין כי העצורים והאסירים הפלסטינים זכאים לביקורים של הצלב האדום על פי המשפט הבינלאומי ועל פי המשפט הישראלי, וכי החובה לאפשר לצלב האדום לבקר את האסירים הפלסטינים ולמסור לו מידע באשר למי שמוחזק בידי ישראל חלה ביתר שאת במהלך מלחמה, כאשר החשש לפגיעה בזכויות הכלואים הנמנים עם אוכלוסיית אויב מתגברת.