בצעד תקדימי וחמור, נאטמו שתי דירות בירושלים המזרחית ודייריהן גורשו מבתיהם ללא חפציהם וללא כל התראה או שימוע: בעקבות עתירת המוקד, הוסרו האטימות ובוטל האיום להריסתה העונשית של אחת הדירות

ביום 12.2.2023 אטמו כוחות משטרה וצבא שתי יחידות דיור בשכונת א-טור בירושלים, וכך, בעיצומו של חורף, גורשו מביתן ללא התראה שש נפשות, ללא חפציהן ומבלי הזדמנות להגיש השגה או עתירה כדי לבטל את רוע הגזירה. הדירה הראשונה נאטמה מכוח צו אטימה זמני לפי תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום) מימי המנדט הבריטי, ובה מתגוררים הוריו ואחותו בת ה-15 של אדם אשר נהרג במהלך ביצוע פיגוע דריסה קטלני ביום 10.2.2023, ואשר הוא עצמו התגורר עם אשתו וילדיו בבית אחר, בשכירות. הדירה השנייה נאטמה ללא כל צו, ובה מתגוררים אחותו של הדורס, בן זוגה ובתם התינוקת.

בו ביום, פנה המוקד בהשגה בהולה לצבא, ולמחרת, ביום 13.2.2023 הגיש עתירה בהולה למתן צו ארעי וצו ביניים לביטולן המיידי של האטימות, אשר הושמו באופן פסול, ללא כל הודעה מראש וללא מתן זכות טיעון, תוך החרפה קיצונית של הפגיעה הקשה הנגרמת ממילא לזכויות היסוד של העותרים לכבוד, לקניין ולחיי משפחה משהוצא נגדם צו להריסה עונשית מתוקף תקנה 119. המוקד הדגיש כי מדובר בצעד מינהלי קשה נגד חפים מפשע שלא מיוחסת להם כל מעורבות או ידיעה מראש בדבר אירוע הדריסה, ואשר אין כל זיקה בין דירותיהם לבין אירוע הדריסה. זאת ועוד. מבצע הדריסה סבל ממחלה נפשית קשה ושוחרר מאשפוז פסיכיאטרי יום קודם למעשהו. המוקד טען כי נוכח העדר זיקת המגורים בין הדירות למבצע הדריסה כמתחייב מהפסיקה, וביתר שאת, נוכח שלילת הזכות הבסיסית לטיעון ולשימוע בטרם הוחרמו ונאטמו הדירות, ברי כי "אין למפקד הצבאי את הסמכות להפעיל את תקנה 119... וכל פעולה כנגד אותן דירות הינה החלטה פסולה שמעידה על פעולה נקמנית המנוגדת להלכה בבית המשפט העליון ולחוק הבינלאומי". המוקד הוסיף וטען כי בנסיבות אלו, האטימה הינה צעד בלתי סביר ובלתי מידתי של ענישה קולקטיבית דרקונית ה"עולה לכדי פשע מלחמה וטיהור אתני הנחשב כפשע נגד האנושות". המוקד ציין כי נקבע בפסיקה שככל שתוצאותיהן של החלטות הינן חמורות ובלתי הפיכות, כך על בית המשפט להקפיד על בחינת מעשי הרשות, ועל הראיות שבידי הרשות להיות כבדות משקל ומשכנעות ביותר. משכך, במקרה דנן, "בהעדר תשתית עובדתית ברורה.. אין לנקוט בסנקציה כה דרקונית כהחרמת והריסת בתי העותרים, עד לאחר בירור העניין באופן ממצה וזאת לאור הפגיעה הממשית והקשה בזכויות העותרים".

עוד באותו יום, הסירה משטרת ישראל את האטימה מדירת האחות, ונמסר בהמשך כי "יחידת דיור זו אכן נאטמה בשגגה, יחד עם יחידת דיור נוספת שאינה מאוכלסת. זאת, לאחר שהכוחות במקום סברו בטעות כי דירות אלו נכללו בשטח דירת הורי המפגע שהייתה מיועדת לאטימה...". 

ביום 26.2.2023 הודיעה פרקליטות המדינה כי הצבא קיבל את ההשגה והורה על הסרת האטימה הזמנית של דירת ההורים, וזאת "לאחר בחינת כלל הטענות שהובאו בהשגה, כמו-גם תוצרי החקירה הפלילית והמודיעינית של האירוע...". להודעה צורף מענה הצבא להשגה, שהמשיך להצדיק את הצעד הפסול בטענה הכוללת טעות בוטה לפיה "בנסיבות העניין, נכון היה לנקוט בצעד מהיר, של אטימה זמנית לבית המפגע, לצורכי הרתעה..." (הדגשה הוספה). ואולם, המשיך הצבא, החקירה שנערכה בעקבות האטימה, לצורך בחינת "היתכנות הריסת הדירה בהמשך", "הביאה למסקנה כי למפגע רקע נפשי וכי למפגע זיקת מגורים כפולה, לבית הוריו ולדירה נוספת, בעוד שבהתאם לדין יש הכרח להצביע על זיקת מגורים מובהקת. בשל כך, המליצו גורמי הביטחון למפקד [פיקוד העורף] שלא להפעיל במקרה זה את כלי הריסת הבית ולהסיר את האטימה הקיימת" (הדגשה במקור).