בג"ץ אישר פה אחד הריסה עונשית בגדה המערבית: בית בן 3 קומות יהרס במלואו, על אף חפותם הגמורה של ההורים וארבעת ילדיהם הקטינים

ביום 13.3.2023 אישר בג"ץ פה אחד את הריסתו העונשית של בית משפחה בכפר חג'ה, בו התגורר אדם הנאשם בביצוע פיגוע דקירה ביום 25.10.2022. בבית המדובר מתגוררים הוריו של הנאשם וארבעת אחיו הקטינים (לרבות ילדה בת ארבע ותינוק בן כחצי שנה) אשר לא נחשדים בדבר ואשר זהו ביתם היחיד.

בפסק הדין נדחו טענותיו העקרוניות של המוקד על כך שמדובר בענישה קולקטיבית של חפים מפשע, האסורה בדין הבינלאומי ואשר אין לה תועלת הרתעתית בפועל. כמו כן נדחו טענות המוקד לגופו של מקרה, בראשן הטענה כי ישנו ספק ממשי לגבי קיומו של קשר סיבתי בין הדקירה לבין פטירתו הפתאומית לאחר כשבועיים של הנדקר בפיגוע (שכבר שוחרר מבית החולים); והטענה כי חפותה של המשפחה והסתייגותה מן המעשה מחייבות לכל הפחות לצמצם את היקף הצו לחדרו של המפגע בלבד, או לכל היותר, לקומת מגוריה בפועל. בדחותו את טענת המוקד כי יש להחריג מההריסה את הקומה המצויה בבנייה, קבע בית המשפט שקומה זו יועדה למגוריו של הנאשם לכשיינשא, ושמדובר ב"זיקת מגורים עתידית" המצדיקה את הריסת הקומה.

ביום 21.3.2023 הגיש המוקד בקשה לדיון נוסף בפני הרכב מורחב. בליבת הבקשה עמדה טענת המוקד נגד קביעת בית המשפט בדבר "זיקת מגורים עתידית". המוקד הבהיר כי בכל הנוגע לקומה שבבנייה, מדובר בזיקת מגורים מעורפלת ומשוערת, שכן בעליה של הקומה הינו אביו החף מפשע של הנאשם, ובין הנאשם עצמו לקומה זו לא רק שלא התקיימה זיקת מגורים בפועל, אלא אף לא היו שום תוכניות ממשיות לשכנו שם. אישור צו ההריסה במלואו על בסיס "זיקת מגורים" משוערת זו מהווה הרחבה פסולה של ההלכה בעניין, לפיה יש להגביל את השימוש בתקנה 119 רק למקרים בהם מתקיימת זיקת מגורים ברורה, ישירה ועכשווית. בכך, טען המוקד, חורג פסק הדין מפסיקתו העקבית של בית המשפט כי יש לצמצם למינימום את הפגיעה הנגרמת משימוש בתקנה בהתבסס על בחינה קפדנית של כל מקרה ומקרה.

בהחלטה מיום 23.3.2023, דחתה הנשיאה חיות את הבקשה, בקובעה כי לא נפסקה בפסק הדין כל הלכה חדשה המצדיקה קיום דיון נוסף.