العربية
EN
العربية
EN
ביום 6.3.2023 אישר בג"ץ ברוב דעות את הריסתו העונשית של בית משפחה בו התגורר מפגע שביצע פיגוע קטלני ביום 15.11.2022. בבית בן 3 הקומות שבכפר חארס מתגוררים אמו של המפגע וחמשת אחיו, מהם ארבעה קטינים (לרבות פעוטה בת כשנתיים וחצי), אשר איש מהם אינו נחשד בדבר.
בפסק הדין, אותו כתבה השופטת כנפי-שטייניץ, נדחו בקצרה טענותיו העקרוניות של המוקד לפיהן המדובר בענישה קולקטיבית פסולה האסורה במשפט הבינלאומי ומיושמת מתוקף תקנות בטלות מימי המנדט. בדחותה את טענת המוקד לגבי הספקות באשר ליעילותו של אמצעי הריסת הבתים לצרכי הרתעה, קבעה השופטת כי היא סומכת ידיה על חוות דעתם המקצועית של גורמי הביטחון על כך שמדובר באמצעי אפקטיבי, והוסיפה כי "חוות דעת זו מתיישבת, לטעמי, גם עם ניסיון החיים, המלמד שדרכן של רוב הבריות לשים לנגד עיניהן את טובת בני משפחתם [טעות במקור]". השופט פוגלמן תמך אף הוא בהותרת צו ההריסה על כנו "בהינתן ההלכה הקיימת", תוך שהוא חוזר אגבית על עמדתו השגורה לפיה "ראוי" שהרכב מורחב של בית המשפט ידון מחדש בסוגיה העקרונית.
לעומתם, בדעת מיעוט, קבעה השופטת ברון כי נוכח העובדה שלבני המשפחה הדרים בבית לא היתה כל מעורבות או ידיעה לגבי מעשי קרובם, "ואף בדיעבד לא הפגינו תמיכה במעשים", הרי שמדובר בצו הריסה בלתי מידתי אשר יש לבטלו; ושבה והבהירה כי המדובר בשיקול חיוני מבלעדיו לא ניתן לקבוע אם צו הריסה הינו מידתי אם לאו. היא אף חזרה על ספקותיה הכבדים באשר ליעילותו הנטענת של אמצעי הריסת הבתים לצורכי הרתעה, והדגישה כי קיים קושי מהותי לאמוד הן את תועלתו של האמצעי והן את האופן שבו הוא "פועל בכיוון ההפוך: מלבה מעשי אלימות ושנאה נגד יהודים".
