בעקבות הדיון בעתירות נגד חוק האזרחות והכניסה לישראל שנחקק מחדש: בג"ץ מנחה את המדינה לבחון קביעת הקלות בחוק

ביום 25.4.2022 עתרו לבג"ץ האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט ורופאים לזכויות אדם נגד חוק האזרחות והכניסה לישראל שנחקק מחדש במרץ 2022. הארגונים טענו כי מדובר בחוק גזעני, שמתייג פלסטינים כסיכון ביטחוני באופן גורף, ולפיכך אינו מאפשר להם להסדיר את מעמדם בישראל. כמו כן, נטען כי החוק פוגע בשורה ארוכה של זכויות יסוד של מי שהוּתר להם לשהות בישראל, והפכו ברבות השנים תושביה הלכה למעשה  – ובייחוד נשים נפגעות אלימות מצד בני זוגן וילדים אשר נותרים ללא תושבות בבגרותם. בעתירה הדגישו הארגונים כי במסגרת חקיקתו מחדש של החוק, הודו גורמים רשמיים כי מדובר בחקיקה שמטרתה דמוגרפית, ולא ביטחונית כפי שהצהירה ישראל במהלך השנים.

בתגובה מטעם משיבי הממשלה מיום 13.11.2022, נטען כי יש לדחות את כל העתירות שהוגשו נגד החוק אשר הדיון בהן אוחד, לרבות עתירת הארגונים. בתגובה נטען כי החוק "בנוסחו הנוכחי הוא חוקתי", שתכליתו ביטחונית גרידא, וכי מדובר ב"חוק זמני שאינו בא לעצב מציאות דמוגרפית...". כמו כן נטען שאמנם החוק פוגע בזכות החוקתית לשוויון של בן הזוג הישראלי, אך מדובר בפגיעה לתכלית הראויה של ביטחון, אשר "עומדת בכל יתר מבחני פסקת ההגבלה". עוד נטען שמדובר בחוק מידתי, בין היתר, "בהינתן הסדרים ממתנים חדשים שנכללו בו...", לרבות האפשרות לשדרוג למעמד ארעי של "בני זוג תושבי האזור שהם בני 50 ומעלה המחזיקים בהיתר מת"ק במשך חמש שנים לפחות". בתגובה לעתירה מטעם הכנסת מיום 13.11.2022, הופיעו טענות דומות מעיקרן, וכן נכתב כי ככל שהחוק גורם לפגיעה בזכויות חוקתיות של תושבי האזור השוהים בישראל מכוח היתרי שהייה, יש לדון בה בהליכים משפטיים הנוגעים למישור המינהלי-יישומי של החוק.

בעקבות הדיון שהתקיים ביום 4.12.2022, הורה בית המשפט למדינה להודיע בתוך 90 יום מהי נכונותה לערוך שינויים במספר סוגיות: תיקון הגדרת תושב איזור; הכללת בני זוג מאותו מין בהיתר לבני זוג; הרחבת האפשרות לקבלת רישיון לישיבת ארעי לפי סעיף 5 לחוק גם לנשים מעל גיל 40; וכן להתייחס לצורך במכסה השנתית הקבועה בחוק בנוגע למספר בקשות למתן מעמד מטעמים הומניטאריים.