בג"ץ אישר הריסה עונשית נוספת של בית בגדה המערבית: בדעת מיעוט, קבעה השופטת ברון כי לא הוכח שאמצעי זה יעיל לצורכי הרתעה ומשכך הריסת ביתם של חפים מפשע הינה בלתי מידתית

ביום 17.7.2022 דחה בג"ץ ברוב דעות את עתירת המוקד להגנת הפרט לביטול צו להריסה עונשית של שתי דירות בבית מגורים בן חמש קומות בכפר רומאנה בגדה המערבית; הדירה האחת משתרעת על פני שלוש הקומות העליונות, ואילו האחרת, במפלס הקרקע, איננה מאוכלסת ועודנה בבנייה. בדירה מתגוררות ארבע נפשות אשר אינן חשודות בדבר – סבתו, סבו אביו ודודתו של נאשם בביצוע פיגוע קטלני ביום 5.5.2022 בו נהרגו שלושה ישראלים. הבניין כולו מצוי בבעלות הסב, ובקומתו השניה, שאינה כלולה בצו ההריסה, מתגוררת משפחת דודו של המפגע.

בעמדת הרוב, שנכתבה על ידי השופט שטיין, נדחו טענותיו העקרוניות של המוקד על כך שמדובר במעשה פסול של ענישה קולקטיבית האסורה במשפט הבינלאומי. מנגד, אימצו שופטי הרוב את חוות הדעת העדכנית של השב"כ שהוצגה במסגרת החומר החסוי ובמעמד צד אחד, לפיה הריסת בתים מתוקף תקנה 119 הינה בעלת "השפעה הרתעתית". השופט כשר, שצידד אף הוא באישור צו ההריסה, הדגיש את הצורך ב"תיקוף" חוזר ונשנה של חוות הדעת בדבר יעילותו של אמצעי זה לצורכי הרתעה. הוא ציין כי במקרה דנן, הותרתם ללא קורת גג של שני קשישים חפים מפשע מהווה, אמנם, "שיקול כבד משקל שיש להתחשב בו", אך נוכח הבהרתו של הצבא כי הימנעות מהריסת קומת מגוריהם של הסבים תביא ל"פגיעה קשה בתכלית ההרתעתית של הצו", הרי שהריסתה היא בגדר "הכרח בל יגונה".

בעמדת המיעוט, קבעה השופטת ברון כי יש לצמצם את הצו ולהימנע מהריסת הקומה השלישית בה מתגוררים הסבים "שאין חולק כי הם חפים מפשע ולא גילו מעורבות, אף לא ידיעה, ביחס לרצח המתועב". הכרעתה התבססה על קביעתה לפיה חוות הדעת הביטחונית "רחוקה מלשכנע. לא רק משום מה שיש בה, אלא בעיקר משום מה שאין בה... עצם הניסיון להציג את היעילות ההרתעתית כאילו היא מוכחת מבחינה אמפירית נדון לכישלון. במבחן התוצאה, השנים האחרונות עקובות מדם ופיגועי טרור. כך למרות שכל אותו הזמן המפקד הצבאי עושה שימוש תדיר בכלי של הריסת בתים" (הדגשה הוספה). משכך, קבעה השופטת ברון, "בנסיבות שבהן ההרתעה הגלומה בכלי של הריסת בתים מעוררת ספק ממשי, דעתי היא שהשימוש בכלי זה במקרה שבו מתגוררים בבית בני משפחה חפים מפשע אינו עומד בדרישות המידתיות" (הדגשה הוספה).