המוקד דורש משר הביטחון לתקן נוהל חדש ודרקוני לכניסת זרים לשטחים: הוראות הנוהל יביאו לפגיעה קשה בזכות לחיי משפחה בשטחים, בחופש האקדמי של המוסדות להשכלה גבוהה ובכלכלה המקומית

ביום 23.3.2022 שלח המוקד, באמצעות עורך הדין יותם בן הלל, מכתב לשר הביטחון, מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) והיועץ המשפטי לגדה המערבית בבקשה לתיקון "נוהל כניסה ושהייה של זרים לאזור יהודה ושומרון" ולהקפאת כניסתו לתוקף עד לתיקונו. המדובר בנוהל חדש הבא להחליף את "נוהל כניסת זרים לשטחי איו"ש", ואשר עתיד להיכנס לתוקף ביום 20.5.2022. הנוהל החדש מחמיר ומכביד ללא כל הצדקה על כניסתם של בעלי דרכונים זרים לשטחים הכבושים, על הארכת תוקף אשרותיהם והסדרת מעמד הקבע שלהם שם, ועתיד לפגוע באלפי משפחות בהן אחד מבני הזוג הינו אזרח זר, לפגוע בעבודתם הסדירה של מוסדות אקדמיים וחינוך, ולמנוע מרבים מבעלי הדרכונים הזרים מלעבוד באופן סדיר בשטחים, תוך פגיעה בכלכלת השטחים.

הנוהל קובע, בין היתר, מגבלות קיצוניות על משך האשרה, ומונע במקרים רבים מתן אשרות כניסה רב פעמיות, דבר אשר יחייב יציאה מהשטחים לצורך הגשת בקשה חדשה. הוראות אלו יביאו לפגיעה קשה בראש ובראשונה בבני זוג של תושבי השטחים המתגוררים שם עמם. על פי הנוהל החדש, אשרות לבני זוג יינתנו לתקופה של שלושה חודשים בלבד, וניתן יהיה להאריכן רק במקרים מיוחדים וגם אז רק בשלושה חודשים נוספים – וזאת לעומת האפשרות הקיימת כיום מתוקף הנוהל העומד לפוג, לפיה ניתן להאריך את תוקף האשרה בשנתיים. הנוהל מונע מבני הזוג לקיים רצף מגורים משותף, שכן נקבעה "תקופת צינון" ממושכת של שישה חודשים בטרם יוּתר לבן הזוג הזר להגיש בקשת כניסה חדשה לאחר יציאה מהשטחים. זאת ועוד. במסגרת הנוהל, ישראל אף נוטלת לעצמה סמכויות לא לה בנוגע לאישור בקשות למתן מעמד לבני זוג זרים בשטחים, ובלשון הנוהל "לא תאושר בקשה להסדרה, אם זו אינה עולה בקנה אחד עם הנחיות הדרג המדיני...". בנוסף, על פניו, מלשון הנוהל, נראה כי קרובי משפחה אחרים של תושבי השטחים, בהם אחים, סבים ונכדים, כלל לא יוכלו לקבל אשרת ביקור, וכך גם תיירים או אנשים שיש להם חברים או מכרים בשטחים, וכן עיתונאים זרים המועסקים בכלי תקשורת פלסטיניים, ועוד.

הוראות הנוהל עתידות לפגוע באופן קשה בחופש האקדמי של האוניברסיטאות בשטחים, וביכולתן לקבוע מי יעבוד אצלן כמרצה. בין היתר, הנוהל מחייב כי מרצים יהיו בעלי תואר שני לכל הפחות, ואוסר עליהם  ללמד שני קורסים סמסטריאליים באותה שנה. בנוסף, הנוהל קובע כי יתאפשר מתן אשרה מיוחדת בת 27 חודשים בקטגוריה של מרצה או חוקר מצטיין רק אם יוכח למתפ"ש כי לאותו אדם תהיה "תרומה משמעותית להשכלה האקדמית, לכלכלת האזור או לקדום שיתוף פעולה ושלום איזורי", ולאחר מכן תוגבל שהותו של אותו מרצה בשטחים לחמש שנים לכל היותר. לא זו אף זו. על פניו נראה כי מרצים וחוקרים שלא נקבע לגביהם כי הם מצטיינים, כלל לא יוכלו לעבוד בשטחים, וכך גם מורים במוסדות חינוך שאינם ל"השכלה גבוהה". הגבלות קשות יחולו לגבי סטודנטים מחו"ל: תוטל מכסה למתן עד 150 אשרות מדי שנה לסטודנטים, ויהיה עליהם לעבור ראיון בנציגות ישראל במדינת המוצא שלהם. הגבלות קשות חלות גם על מתן אשרות למתנדבים בעלי דרכונים זרים, על עובדים מחו"ל ועוד.

בפנייה מפורטים פגמים רבים נוספים, לרבות החרגתם מהנוהל של אזרחי ירדן, מצרים מרוקו, בחריין ודרום סודאן, על אף היותן מדינות המקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל, והפנייתם של אזרחיהן להגשת בקשה על פי "נוהל הנפקת רישיונות ביקור זרים ברשות הפלסטינית" אשר מאפשר מתן רישיון ביקור רק "במקרים הומניטאריים וחריגים". החרגה מפלה ודרקונית זו חלה גם על אזרחי מדינות אחרות המקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל, במקרה בו יש לאותם אזרחים גם דרכון ירדני זמני, שאין משמעו אזרחות ירדנית. הנוהל אף מאפשר קביעת ערבויות גבוהות ביותר לכניסה לשטחים, עד לסכום של 70,000 ₪, ומבלי שנקבעו לשם כך קריטריונים ברורים.

* ביום 27.4.2022 מסרה המדינה במסגרת עתירה פרטנית בייצוגו של עו"ד בן הלל כי לצורך בחינת טענות העתירה והשגות שהוגשו נגד הנוהל, הוחלט לדחות את כניסתו לתוקף ב-45 יום.