בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט: המוקד, האגודה ורל"א דורשים מבית המשפט העליון לכפות על משרד הפנים לציית לפסק דינו ולטפל בבקשותיהם למעמד של נפגעי חוק האזרחות והכניסה לישראל שאינו עוד בתוקף

ביולי 2021 פג תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל אשר במשך 18 שנה אסר באופן גורף על מתן "מעמד בישראל" לפלסטינים תושבי השטחים הכבושים הנוטלים חלק בהליכים לאיחוד משפחות. ואולם, ללא כל הסמכה חוקית, משרד הפנים ממשיך ליישם את הוראות החוק שבוטל, ואינו מטפל בבקשות לרכישת אזרחות או תושבות של למעלה מ-13,000 נפגעי החוק.

ביום 14.9.2021 עתרו המוקד להגנת הפרט, האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם לבית המשפט לעניינים מנהליים בדרישה שיורה למשרד הפנים "לטפל בבקשות להסדרת מעמד בישראל של מי שחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, חל עליהם עד לפקיעת תוקפו". כמו כן ביקשו העותרים כי יוּצא צו ביניים שיאסור על משרד הפנים לטפל בבקשות אלה על פי הוראות החוק שפקע, ויחייבו לטפל בהן על פי הנהלים הרגילים החלים על כלל מבקשי המעמד בישראל. לאחר שנדחתה הבקשה לצו ביניים, הגישו הארגונים העותרים בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

ביום 11.1.2022 קיבל בית המשפט העליון את הערעור עצמו, בדונו בבקשה "כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה". בפסק הדין נקבע כי כל עוד לא התקבלה הכרעה בעתירה, "על המשיבים לפעול בגדרו של הדין הקיים בלבד, ואין הם רשאים יותר לפעול על-פי חוק הוראת השעה או הנהלים שהוצאו מכוחו...". עוד באותו יום פנו המערערים לבית המשפט לעניינים מנהליים, וביקשו כי יכריע בבקשתם – החוזרת – להעביר את הדיון לבג"ץ. ואולם עד עתה טרם התקבלה כל הכרעה בעניין.

במקביל, דבר לא השתנה בהתנהלות משרד הפנים והוא מוסיף ליישם את המדיניות שנפסלה – כפי שעולה, בין היתר, ממענה מיום 17.1.2022 לערר מוקד על סירוב לשדרוג מעמד, בו מסר משרד הפנים כי ההחלטה במקרה התקבלה "בהתאם להחלטת הוועדה המקצועית המייעצת לשרת הפנים מכוח סעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה)". בנוסף, משרד הפנים טרם קבע נהלים זמניים לטיפול בבקשות לאיחוד משפחות של נפגעי החוק, על אף הצהרותיו החוזרות ונשנות במסגרת ההליכים המשפטיים. זאת ועוד. טרם התקבל כל מענה לפנייתם של המערערים מיום 12.1.2022 לגבי האופן בו הותאמה מדיניותו של משרד הפנים לפסק הדין של בית המשפט העליון. 

משכך, ביום 18.1.2022, הגישו המערערים לבית המשפט העליון בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, לאכוף על המשיבים לציית לפסק דינו. המערערים נימקו את בקשתם בכך שמדובר בעניין חריג, בעל היקף וחומרה משמעותיים, ובפרט לנוכח זהותם של מפירי הצו השיפוטי.

בתגובתה לבקשה, טענה המדינה ביום 25.1.2022 כי עמדתה העקרונית היא כי סעיף 6 לפקודת הביזיון "אינו מתאים לכפיית ציות על המדינה", וכן כי לגופו של עניין, לא ניתן לומר כי מתקיימת הפרה חד משמעית של פסק הדין, כנדרש בהליך לפי פקודה זו. המדינה טענה כי כל הבקשות המוגשות "בנקודת הזמן הנוכחית" על ידי מי שחל עליהם החוק שפג תוקפו, "מתקבלות בלשכות מינהל האוכלוסין על בסיס הוראות חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 ויינתן להן מספר בקשה. ...המשך הטיפול במכלול הבקשות יעשה בהתאם לנוהל זמני שיפורסם" עד לראשית פברואר. עוד נמסר כי ככל שהתקבלו החלטות על פי המדיניות הקודמת, הרי שמדובר בטעות.

תגובת המדינה מאששת את חששם של המערערים כי בפועל הבקשות תתקבלנה אבל לא תטופלנה, אלא לכשיחול נוהל חדש שהוראותיו יהיו דומות להוראות החוק שפקע.