כחלק מהאסטרטגיה של מדינת ישראל לבודד את רצועת עזה, היא נוקטת זה שנים ב
מדיניות שמטרתה לנתק את הזיקות בין פלסטינים החיים בירושלים המזרחית ובישראל לקרוביהם ברצועת עזה. הטעמים היחידים שישראל מכירה בהם כמצדיקים כניסת ישראלים לרצועת עזה הם אלה המוגדרים על ידה כ"צורך הומניטארי חריג": השתתפות בחתונה או
בהלוויה של קרובים מִדרגה ראשונה, או ביקורי קרובים מִדרגה ראשונה החולים במחלה קשה – כאשר יש חשש לחיי החולה או כאשר נדרש אשפוז ממושך. ואולם גם במקרים הומניטריים חריגים שכאלה, לא פעם נדרש המוקד לעתור לבית המשפט כדי להביא את הצבא לאשר את הביקור הדחוף.
ביום 12.8.2021 עתר המוקד לבג"ץ, בדרישה כי הצבא יאשר את בקשתו ההומניטרית החריגה של פלסטיני תושב קבע המתגורר בירושלים, לצאת באופן חד-פעמי מישראל לרצועת עזה, על מנת לפקוד את קברה של אשתו, תושבת הרצועה. בני הזוג, ילידי אוקטובר 1990, נישאו זמן קצר לאחר שהכירו באקראי בספטמבר 2018, בעת שהאישה הגיעה מעזה לירושלים, לקבל טיפול רפואי בבית החולים הדסה עין כרם. נישואיהם הקצרים של בני הזוג – שניהם סובלים ממחלות כרוניות קשות – תמו עם פטירתה הטראגית של האישה מנגיף הקורונה בינואר 2021. האיש דאג להעברת גופתה של אשתו חזרה לרצועת עזה, אך כניסתו-שלו לא הותרה, בראש ובראשונה בשל העובדה שבדיוק במועד הזה – ובשל מגיפת הקורונה – הִשעה הצבא למשך שבועיים את הקריטריון שהיה מאפשר לו להשתתף הן בהלוויתה של אשתו והן בניחום האבלים יחד עם הוריה ואחיה המתגוררים בעזה.
העתירה הוגשה לאחר שהצבא סירב לפניית המוקד מיום 21.6.2021 בה ביקש כי יוּתר לאיש לצאת בפעם הראשונה והיחידה בחייו לעזה, כדי שיוכל לעלות לקברה של אשתו המנוחה. במענה הצבא מיום 28.6.2021, נאמר – בקשיות לב בוטה – כי האיש מסורב "לאור אי-עמידה בקריטריונים ליציאת ישראלים לרצועת עזה. זאת, בשל העובדה ש
בקשתו אינה תואמת לאף אחד מן הקריטריונים שנקבעו. כמו כן, לא נמצאה סיבה לחרוג מהם" (הדגשה הוספה). בעתירתו טען המוקד כי בקשת העותר נדחתה על הסף, מבלי שנשקלו כראוי נסיבותיה ההומניטריות ויוצאות הדופן, והוסיף כי המדובר בפגיעה חמורה בזכותו של העותר לחיי משפחה – הכוללים בתוכם את הזכות להיפרד כראוי מבת זוג שהלכה לעולמה.
ואולם המדינה עמדה בסירובה, ובתגובתה לעתירה מיום 30.8.2021, טענה כי ההחלטה לדחות את הבקשה "מהווה החלטה סבירה בנסיבות העניין, אשר אינה מקימה עילה להתערבות בית המשפט...". בין יתר הנימוקים לכך, ציינה המדינה כי העותר "התמהמה" בהגשת הבקשה לביקור בעזה – וזאת תוך התעלמות גמורה ממצבו ומהנסיבות ששררו בתקופה שחלפה מאז נפטרה אשתו – הן מגיפה והן לחימה בעזה.
בעקבות המלצות השופטים בדיון שהתקיים ביום 18.10.2021 – במסגרתן ציינו כי יש מקרים בהם המדינה צריכה לסטות מהנחיותיה-היא, וכי מוטב להימנע מהגעה לשלב של צו על תנאי בתיק זה – חזרה בה המדינה, והנפיקה לאיש אישור כניסה לעזה ליומיים.
