בית המשפט המחוזי: הדיון בעתירות המוקד להגנת הפרט כנגד שלילת מעמדם של תושבי קבע מירושלים המזרחית בעילה של "הפרת אמונים" יועבר לבג"ץ מפאת חשיבות הנושא

ביום 28.5.2018 הגיש המוקד להגנת הפרט שתי עתירות לבית המשפט המחוזי בירושלים כנגד החלטתו של שר הפנים לשלול את מעמדם של שני צעירים תושבי ירושלים המזרחית על רקע מעורבותם בפיגועים בשנת 2015. ההחלטה על שלילת המעמד התקבלה על בסיס תיקון לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (סעיף 11א) ממרץ 2018, המעניק לשר הפנים סמכות לשלול את מעמד הקבע של פלסטינים תושבי ירושלים המזרחית, בנימוק של הפרת אמונים למדינת ישראל.

בעתירות ביקש המוקד לבטל הן את החלטת שר הפנים בעניינם של שני הצעירים והן את התיקון לחוק, שמכוחו ניתנה ההחלטה. במישור הפרטני טען המוקד, כי מדובר בהחלטה פסולה המחילה על השניים דבר חקיקה למפרע, שכן התיקון לחוק התקבל כשנתיים וחצי לאחר האירועים שבגינם החליט שר הפנים לשלול את מעמדם. ואילו במישור העקרוני טען המוקד, כי התיקון לחוק הינו בלתי חוקתי משום שאינו עומד בפסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכי הוא מנוגד למשפט  ההומניטארי הבינלאומי, אשר אינו מאפשר לכפות חובת אמונים על תושבים מוגנים המתגוררים בשטח כבוש, לא כל שכן לשלול מהם את מעמד הקבע בשל כך ולהביא בפועל לגירושם.

בעקבות הערות בית המשפט באחת העתירות – לפיהן אין לו את הסמכות לדון בשאלת ביטולו של חוק – ביום 17.6.2018 הגיש המוקד עתירה מתוקנת בשמו של אחד הצעירים, וסמוך לאחר מכן הגיש עתירה חדשה גם בשמו של האחר. בנוסחן המעודכן של העתירות, צמצם המוקד את הסעד המבוקש, כך שיתייחס רק לביטול החלטתו של השר בעניינם של השניים ולא לפסילתו של התיקון לחוק.

בתגובה מיום 28.10.2018 דרשה כנסת ישראל את מחיקת העתירות המתוקנות, בטענה כי גם לאחר תיקונן תוקפות העתירות את החוק באופן ישיר, ועל כן הערכאה המתאימה לקיום הדיון בהן הינו בג"ץ. אף שר הפנים, בתגובתו, טען כי העתירות ממשיכות ותוקפות את חוקיותו של החוק באופן ישיר, ועל כן דינן להיות מסולקות על הסף.

בדיון שהתקיים ביום 5.10.2018 טען המוקד, כי הפסיקה מעידה שניתן לתקוף חוק באופן עקיף בערכאה שאינה בג"ץ, כל עוד העתירה עוסקת בהחלטה שניתנה בעניינו של אדם קונקרטי. לפיכך, הדגיש המוקד כי אף אם מועלים בעתירות טיעונים עקרוניים, בבסיסן עומדת ההחלטה בעניינם של עותרים ספציפיים, והסעד היחידי המבוקש הוא ביטול אותה ההחלטה.

בתום הדיון, החליט בית המשפט להעביר את העתירות – משהן מעלות "עניין בעל חשיבות ורגישות, ונוכח התקיפה העקיפה" של התיקון לחוק – לדיון בבג"ץ.