המוקד לשר הפנים: יש להחיל את ההחלטה משנת 2016, לתת מעמד ארעי לפלסטינים החיים בישראל שנים ארוכות כדין, גם על בעלי נסיבות הומניטאריות וילדים שבגרו

במהלך שנת 2014 הגיש המוקד להגנת הפרט סדרת עתירות לבג"ץ, בדרישה להחריג מחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת השעה) את תושבי השטחים הכבושים החיים בישראל ובירושלים המזרחית משך תקופה ארוכה, כך שיקבלו לכל הפחות מעמד ארעי במדינה. במסגרת העתירות, באפריל 2016 הודיעה המדינה, כי שר הפנים החליט לתת מעמד ארעי לכ-2,000 פלסטינים שבקשתם לאיחוד משפחות (אחמ"ש) הוגשה לא יאוחר מסוף שנת 2003. בנוסף, בשנת 2015 הקימה המדינה ועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים בכנסת, שתפקידה לבחון את הנתונים הרלוונטיים הנוגעים לחוק ולהמליץ למליאת הכנסת האם לאשר את הארכת תוקפו אם לאו, והאם לשנות את הוראותיו. לאור זאת, בפסק דין מיום 18.10.2017 מחק בית המשפט את העתירות בטענה, כי המצב ששרר בעת הגשתן אינו קיים עוד ועל כן אין מקום להמשיך לדון בהן. עם זאת, השאיר בית המשפט דלת פתוחה להגשת עתירות חוקתיות כנגד הוראת השעה, ושניים משלושת שופטי ההרכב הדגישו, כי יש צורך בריכוך הוראות החוק.

ואולם, חרף הקמת הוועדה המשותפת, ועל אף המלצות השופטים, ממשיכה הכנסת להאריך מדי שנה את תוקף החוק מבלי לשנותו במאום. זאת ועוד. פלסטינים רבים המתגוררים בירושלים המזרחית מזה שנים רבות לא זכו ליהנות מהחלטת השר, וממשיכים להתגורר בעיר מתוקף היתרי שהייה זמניים בלבד.

מתוך כך, ביום 21.10.2018 פנה המוקד לשר הפנים בדרישה, כי ההחלטה שניתנה בשנת 2016 תתוקן ותורחב כך שתכלול שתי קבוצות שלא נכללו בה במקור. ראשית, דרש המוקד כי ישודרג מעמדם של ילדיהם של תושבי ירושלים המזרחית שנולדו לפני שנת 1998, ושבמועד מתן ההודעה על החלטת השר כבר הגיעו לגיל בגירות. המוקד הדגיש, כי החלטת השר התנתה את שדרוג מעמדם של הילדים בשדרוג מעמדו של ההורה תושב השטחים, אף כי לילדים ישנו הורה אחד שהוא תושב קבע ועל כן זיקתם לעיר חזקה יותר מזו של ההורה המצוי בהליך לאחמ"ש. שנית, דרש המוקד כי החלטת השר תחול גם על מי שבקשתם לאחמ"ש אושרה לפני שנת 2003, אך בשל נסיבות חייהם הועברו לטיפול במסלול ההומניטארי. המוקד ציין, כי החלטת השר כורכת את האפשרות לשדרוג מעמדו של בן הזוג תושב השטחים בהמשך קיומו של קשר הנישואין, אף כי מטבע הדברים מספר לא מבוטל של פלסטינים שנטלו חלק בהליכים לאחמ"ש התאלמן, התגרש או נפל קורבן לאלימות במשפחה. חרף העובדה שעניינם של הללו מקים עילה הומניטארית מיוחדת, הם אינם חוסים תחת כנפיה של החלטת השר ואינם זכאים לשדרג את מעמדם מכוחה.