ביום 17.1.2018 פורסם
תזכיר חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' ...), התשע"ח-2018, המציע להסמיך את שר הפנים לשלול מבעל מעמד קבע את מעמדו במקרים בהם התקבל המעמד על יסוד פרטים כוזבים; כאשר אדם עבר עבירה של פשע; ומשום "הפרת אמונים". על פי התזכיר, במקרה שאדם ייוותר ללא מעמד של קבע או אזרחות או שאין לו אפשרות לרוכשם, על השר לתת לו רישיון ישיבה אחר.
תזכיר החוק גובש בעקבות
הכרעת בג"ץ מיום 13.9.2017 בעתירה נגד שלילת מעמד הקבע – בנימוק של הפרת אמונים – מארבעה תושבי ירושלים המזרחית שנבחרו לפרלמנט הפלסטיני (בג"ץ 7803/06). בפסק הדין נקבע, כי החוק במתכונתו הנוכחית אינו מקנה לשר הפנים סמכות לשלול מעמד קבע מחמת הפרת אמונים, אולם יש להשהות למשך שישה חודשים את ביטול החלטת השר לגבי הארבעה, על מנת לאפשר לכנסת לחוקק חוק מתאים המכשיר זאת.
ביום 7.2.2018 שלחו המוקד להגנת הפרט, מרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח בישראל את
הערותיהם לתזכיר החוק. במסמך, שטחו הארגונים את עמדתם באשר לתיקון החוק המוצע: ראשית, מדובר ביוזמת חקיקה המנוגדת לדין הבינלאומי הנוגע למעמדה של ירושלים המזרחית, שכן היא אינה מבחינה בין תושבי קבע מירושלים המזרחית ומרמת הגולן לבין תושבי קבע אחרים. הארגונים הבהירו כי מעמדם של תושבי ירושלים המזרחית הינו מעמד מיוחד, בהיותם תושבי שטח כבוש אשר סופח על ידי ישראל בניגוד לדין הבינלאומי, וכי מדובר באוכלוסייה ילידית. משכך, הבהירו הארגונים, ברי כי תושבי ירושלים המזרחית מעולם לא נדרשו להצהיר אמונים למדינה ואף לא ניתן לכפות זאת עליהם, לא כל שכן לשלול מהם את מעמד הקבע בשל כך. עוד טענו הארגונים כי מדובר בחקיקה בלתי חוקתית, הפוגעת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כאשר הפגיעה הטמונה בחובה הינה קשה ובלתי מידתית.
