ביום 26.11.2017
דחה בג"ץ, בהכרעת רוב, את עתירת המוקד לביטול צו שהוּצא ביום 6.11.2017 להריסה עונשית של בית בכפר קבטיה – בית אביו של אדם הנאשם בביצוע פיגוע ביום 4.10.2017 בכפר קאסם. בעמדתו החולקת, קבע השופט מזוז כי אין להרוס את הבית, בין היתר בשל העובדה שמדובר בפגיעה קשה בחפים מפשע.
ביום 29.11.2017, בטרם יפוג הצו הארעי המעכב את הריסת הבית, הגיש המוקד להגנת הפרט
בקשה דחופה לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב ולהאריך את עיכוב ההריסה עד להכרעה סופית בבקשה. המוקד הבהיר, כי מדובר בבית המגורים היחידי של בני המשפחה – האב, אשתו ההרה, ושלושת ילדיו הקטינים, אשר איש מהם אינו נחשד בדבר – אשר הריסתו תותיר אותם ללא קורת גג מעל ראשם.
בקשתו של המוקד התמקדה בשאלות העקרוניות הכרוכות בשימוש בסמכות להריסה עונשית של בתים – שאלות שלא נבחנו לגופן מעולם, למעט הכרעות מוקדמות ודלות שניתנו בנושא בשנות השמונים. טענה עקרונית העומדת במרכז בקשתו של המוקד היא כי אין להשתמש בסמכות הקבועה בתקנה 119 כלפי בני משפחה חפים מפשע, שכן עיקרון יסוד של שיטתנו הוא כי אין מענישים אדם בגין מעשים שלא הוא ביצע.
בנוסף, טען המוקד כי קיימים ספקות מהותיים באשר להרתעה הממשית המושגת באמצעות הריסות בתים, הרתעה אשר לטענת המדינה היא תכליתה היחידה של פרקטיקה זו. בין היתר טען המוקד, כי הניתוח הקיים בנושא הוא חלקי ומוטה, ולא משקלל את התרומה המצערת של פרקטיקה זו להחרפה הן במצב הביטחוני והן ביחס כלפי מדינת ישראל. המוקד הדגיש כי האיסור על הריסת בתים של אנשים חפים מפשע הוא מוחלט, וכי מדיניות המשיבים היא בלתי חוקית, הן לפי המשפט הבינלאומי והן לפי המשפט הישראלי, וזאת ללא קשר לאפקטיביות של מדיניות זו או יכולת ההרתעה שלה.
בערבו של יום
דחתה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת חיות, את הבקשה, בקׂבעה, כי "ההליכה בתלם ההלכה הפסוקה בנוגע לשימוש בתקנה 119 אינה קלה, אך עובדה זו לבדה אין בה כדי להצדיק סטייה ממנה או קיום דיון נוסף".
