ביום 21.6.2017 הגישה המדינה
תביעת נזיקין כנגד "יורשיו ועזבונו" של מבצע הפיגוע בארמון הנציב בירושלים ביום 8.1.2017. בתביעה, על סך 8 מיליון ₪, מבקשת המדינה כי בית המשפט יחייב את אלמנתו וילדיו של המפגע לפצותה בגין ההוצאות שנגרמו בעקבות הפיגוע. כך גם בתביעה נוספת שהוגשה סמוך לכך נגד בני משפחתו של מבצע הפיגוע בגבעת התחמושת בירושלים ביום 9.10.2016. תביעות אלו הן חלק ממדיניות חדשה בה נוקטת המדינה, במסגרתה יוגשו תביעות פיצויים כנגד בני משפחותיהם של מבצעי פיגועים.
בעקבות הפרסומים בעניין, שיגר המוקד ביום 5.9.2017
מכתב חריף לפרקליטות המדינה, בו ביקר מדיניות זו, וביקש הבהרות אודותיה.
במכתבו טען המוקד, בין היתר, כי תביעה אזרחית שמטרתה השבת הוצאות לקופת המדינה היא אכן דבר ראוי, המשרת את האינטרס הציבורי. אך במקרים אלו, לא נראה כי המניע האמיתי הוא דאגה לקופה הציבורית, ובייחוד שזו אף עלולה להינזק מניהול תביעות אלה. זאת משום שבמרבית המקרים, לא רק שמדובר במפגעים צעירים שטרם צברו נכסים, אלא שסמוך לאחר פיגועים, נחפזת המדינה בכובעה הראשון להרוס בענישה עונשית את הנכס המשמעותי היחיד שקיים בעיזבון – היינו בית המשפחה – בהותירה את בני המשפחה ללא קורת גג. וזמן קצר לאחר מכן, בכובעה השני, מבקשת המדינה לתבוע את העיזבון מן המשפחות. עוד הדגיש המוקד, כי המדינה איננה יכולה לתבוע מן המשפחות סכום הגבוה מסכום העיזבון, וסכומי התביעות, נועדו להטלת אימה בלבד. בשולי הדברים הוסיף המוקד, כי העובדה שצעד זה ננקט כנגד משפחות מבצעי פיגועים פלסטינים בלבד, מעוררת אי נוחות.
בנסיבות אלו הדגיש המוקד, כי המדיניות החדשה מעוררת תחושה קשה של אי צדק וחוסר סבירות ונראה כי היא ננקטת בחוסר תום לב ומטרתה היא נקמנות גרידא.
ביום 19.9.2017 התקבלה
תגובת המדינה לפניית המוקד. בתגובתה, לא התייחסה המדינה לכלל הטענות אותן העלה המוקד, אלא רק לכך שהמדיניות החדשה חלה על מפגעים פלסטינים בלבד, וציינה כי תחיל את המדיניות החדשה על מפגעים פלסטינים ויהודים ללא אבחנה.
בעקבות תגובת המדינה, שלח המוקד ביום 9.10.2017
מכתב נוסף ובו בקשה לקבל התייחסות עניינת לפנייה.
