עם תחילתה של עונת החריש במרץ 2016, ביקש ראש הכפר תולת שבנפת קלקיליה להסדיר את פתיחת השער אלח'ראבה, המאפשר לחקלאי הכפר גישה לאדמותיהם. מדובר בכ-700 דונמים של קרקעות חקלאיות הכלואות בין צדה המערבי של גדר ההפרדה לקו הירוק – תחום המכונה בפי ישראל "מרחב התפר". בהחלטה שערורייתית, אישרה מנהלת התיאום והקישור את פתיחתו של השער בחמישה מועדים בלבד ולמשך דקות ספורות, פעמיים בכל מועד.
ביום 5.4.2016
פנה המוקד להגנת הפרט לצבא, בדרישה להאריך את תקופת פתיחתו של השער לחודש, כדי לאפשר לתושבי הכפר לעבד את הקרקעות החקלאיות שבבעלותם. המוקד הזכיר, כי המדינה מחויבת, על פי הפסיקה ב
בג"ץ 9961/03, לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בפלסטינים שניזוקו מהקמת גדר ההפרדה. ואולם, הפנייה לא זכתה למענה.
ביום 17.4.2016
פנה המוקד לפרקליטות המדינה וביקש כי התחייבות המדינה תיושם, וכי בנוסף לשער החקלאי אלח'ראבה, ששמו מופיע בהיתרי הכניסה למרחב התפר המצויים בידי החקלאים, יצוין בהיתרים שער נוסף הפתוח בכל ימות השנה – כפי ש
התחייבה המדינה במסגרת בג"ץ 9961/03.
משלא נתקבל מענה,
עתר המוקד לבג"ץ ביום 21.4.2016, להורות לצבא להאריך את תקופת פתיחתו של השער החקלאי ולהרחיב את שעות הפתיחה. המוקד טען, כי הפגיעה בחקלאי כפר תולת הינה בלתי מידתית ואינה תואמת את פסק הדין שניתן בבג"ץ במסגרת עתירות "משטר ההיתרים" (9961/03), שכן היא מרחיבה את היקף הפגיעה בחקלאים הפלסטינים.
