ביום 26.1.2016
עתר המוקד להגנת הפרט לבג"ץ בעניינו של פלסטיני תושב אל סמוע שבנפת חברון, שהצבא אסר עליו לצאת לחו"ל ללימודים. האיש, רופא שיניים במקצועו, ביקש לצאת את הגדה ללונדון לחמישה ימים, לצורך השתתפות בקורס מרוכז, המהווה תנאי ללימודים בתכנית מיוחדת לרפואת שיניים בקינגס קולג' היוקרתי, בשיטת "לימוד מרחוק".
בעתירה הדגיש המוקד, כי מזה שמונה שנים מסרב הצבא להתיר את יציאתו של האיש לחו"ל מפאת היותו "מנוע שב"כ", וכי הסירוב לאפשר לו לצאת לחו"ל לחמישה ימים בלבד הינו בלתי מידתי, בלתי סביר ופוגע בזכותו לחופש העיסוק ולפרנסה בכבוד.
ביום 28.1.2016, לאחר שנשמעו טענות הצדדים והוּגש חומר חסוי לעיון השופטים, החליט בית המשפט להוציא צו על תנאי, הדורש מן המדינה לנמק את עמדתה. ב
תצהיר התשובה מיום 31.1.2016, שהוגש בעקבות החלטת השופטים, טענה המדינה כי בידי גורמי הביטחון מידע עדכני "המלמד בבירור על החשש מכך שיציאתו של העותר לחו"ל תנוצל לקידום פעילות חמאס שתסכן את ביטחון האזור".
בדיון בעתירה ביום 1.2.2016, ביקשה המדינה להציג בפני השופטים חומר חסוי, שקיומו לא אוזכר בדיון הקודם. זאת ועוד. בדיון התברר, כי החומר החסוי שנמסר מהשב"כ לא הובא אף לעיונו של המפקד הצבאי קודם שנתקבלה ההחלטה למנוע את יציאתו של האיש לחו"ל. המוקד טען, כי מדובר בפגם מינהלי וכי נוצר "רושם של חותמת גומי מהמפקד הצבאי שמסתמך על החלטת השב"כ", מבלי שהמפקד עצמו נחשף לחומר המודיעיני. לאחר שעיינו בחומר החסוי, הבהירו השופטים כי אין בכוונתם להתערב בהחלטת המפקד הצבאי. לאור זאת, ביקש המוקד למחוק את העתירה.
עם זאת, החליטו השופטים להעלות על הכתב הערות עקרוניות, להן ניתן תוקף של פסק דין. ב
פסק הדין מיום 2.2.2016, התייחסו השופטים ל"ממשק שבין המשיב לשירות הביטחון הכללי" ומתחו ביקורת על כך שהחלטות המפקד הצבאי מתבססות על פרפראזות הנמסרות לו על-ידי גורמי הביטחון, מבלי שהוא עצמו מעיין בחומר. בית המשפט קבע, כי "יש להניח לפני הרשות את התשתית הנדרשת להחלטה תוך התייחסות ישירה למידע המודיעיני; וכי אין להסתפק בפרפראזה גרידא". עוד ציינו השופטים, כי על הצבא לערוך בירור בנוגע לסוגייה בקובעם, כי "הנחתנו היא כי כך ייעשה וכי תוצאות הבדיקה יובאו לפני מנהלת מחלקת הבג"צים ופרקליט המדינה".
