בבוקר ה-6.10.2015 הגיעו כוחות צבא ומשטרה לשכונת ג'בל מוכבר בירושלים המזרחית ופוצצו את בית משפחתו של אחד ממבצעי הפיגוע בנובמבר 2014 בשכונת הר נוף בירושלים. הריסת הבית הסבה נזק רב לדירות הסמוכות, זאת חרף התחייבות המדינה, לנקוט בצעדים למזעור נזקים נלווים להריסה – התחייבות שהועלתה על הכתב בפסק הדין בעתירה שהגיש המוקד להגנת הפרט לביטול צו ההריסה, עתירה שנדחתה עוד ביום 31.12.2014.
תצלומים מזירת ההריסה העונשית בג'בל מוכבר מעידים שהמדינה מעלה בהבטחתה, למרות חוות הדעת ההנדסית מטעם המוקד אשר קבעה, כי הריסת דירתו של המפגע "תגרום לנזקים קריטיים שיכולים להביא להתמוטטות כל המבנה בתגובת שרשרת".
בעקבות הנזקים הכבדים שגרמה ההריסה לדירות הסמוכות, השייכות לאביו ולארבעת אחיו של המפגע, שלח המוקד ביום 25.10.2015
הודעה למדינה, על ייצוג בני המשפחה בתביעת הנזיקין. המוקד הדגיש, כי שרידי ההריסות בדירה שנועדה להיהרס וכן בדירה הסמוכה שנפגעה באופן קשה, בה התגוררו עד ההריסה אחיו של המפגע ומשפחתו, "מהווים מפגע המסכן באופן ממשי ומוחשי את דיירי המבנה ואף שאר חלקי המבנה". לאור זאת, דרש המוקד מן המדינה להסיר את המפגע מיד, אך פנייתו לא נענתה.
ביום 29.10.2015 פנה המוקד בשנית אל המדינה, בבקשה לאשר לדיירי הדירה הסמוכה לפנות את ההריסות בדירת המפגע ולסלק מפגעים שנגרמו כתוצאה מן ההריסה. המוקד הבהיר, כי אם לא תתקבל תשובת המדינה תוך יום, יחלו הדיירים, לאור הסכנה הנשקפת לרכושם ולבטיחותם, בפינוי ההריסות גם מן הדירה שנהרסה – מבלי לוותר על טענותיהם בעניין. יש להדגיש, כי הצבא הוציא גם צו החרמה לדירה שנהרסה ולכן אין הדיירים רשאים לפעול בה ללא אישור.
ביום 30.10.2015 הגיש המוקד לבית משפט השלום
בקשה דחופה למתן צו עשה בטרם הגשת תביעה ובקשה לקביעת מועד דיון דחוף בבקשה, בשם אביו וארבעת אחיו של המפגע, המתגוררים באותו מבנה ודירותיהם ניזוקו או עלולות להינזק, כתוצאה מן ההריסה שבוצעה ומן הפסולת שהושארה במקום. המוקד הדגיש כי עתה, עם תחילת החורף, מחמירים הגשמים את הסדקים שנוצרו ברצפת הדירה ההרוסה ובקירות המבנה – דבר הגורם לנזילה קשה לתוך הדירות במבנה. המוקד טען, כי נוכח העובדה שהמדינה הרסה ואף החרימה את הדירה, הרי שהיא בעליו החוקיים של הנכס, ומכאן שבאחריותה למנוע נזקים (נוספים) לדירות השכנות. המוקד דרש כי המדינה תשלח קבלן מטעמה שיפנה את הפסולת מדירת המפגע ומן הדירה הסמוכה או לחלופין, שהמדינה תאשר למבקשים להיכנס לדירה ההרוסה, כדי "לבצע בה כל פעולה דרושה לשם מניעת נזקים נוספים ליתר החלקים של המבנה". אם המדינה לא תבחר לבצע את אחת מן האפשרויות הללו באופן מיידי, דורש המוקד כי עד להסדרת העניין, תדאג המדינה לדיור חלופי עבור המשפחות המבקשות, המונות 22 נפשות.
המוקד טען, כי הרשויות מתנהלות "בחוסר תום לב וממניעים זרים" ומעכבות את פינוי פסולת ההריסה, ולפיכך מסכנות 22 נפשות ורכושן.
ב
תגובתה מיום 2.11.2015, ביקשה המדינה מבית המשפט לדחות את בקשת המוקד, בטענה שלא עלה בידי התובעים "להצביע על חשש ממשי לגרימת נזקים נוספים במבנה... המצדיקים אמצעי דרסטי כמו צו עשה זמני". עם זאת, בהתייחסה לבעיית הנזילה בקומה התחתונה, הממוקמת תחת הדירה שנהרסה, ניאותה המדינה "לפנים משורת הדין" לבחון פתרונות אפשריים לטיפול בבעיה, "לרבות בחינת האפשרות לאשר ביצוע תיקונים מתוך שטח דירת המחבל".
ביום 3.11.2015 התקיים בבית משפט השלום דיון בבקשת המוקד. במסגרת זו, ציינה המדינה כי תשקול להשלים הריסה של אלמנטים רופפים העלולים להתמוטט ולסכן את הדירות השכנות על יושביהן. כן הוסיפה המדינה, כי תשקול את האפשרות להתיר לדיירי המבנה כניסה לדירה ההרוסה לצורך פינוי פסולת מן הרצפה, כדי שניתן יהיה לאטום את הרצפה ולמנוע רטיבות בדירה התחתונה. בעניין זה, הבהירה המדינה, כי היא מתנה זאת ב"כתב ויתור לנזקים שיגרמו... בעת ביצוע עבודות האיטום", עליו יחתמו המבקשים.
במסגרת הודעות עדכון שהוגשו לבית המשפט, ציינה המדינה כי תשלים את הריסתו של קיר רופף בדירת המפגע ותבדוק כי אין אלמנטים רופפים נוספים המהווים סכנה. המדינה התחייבה לבצע עבודה זו לא יאוחר מיום 30.11.2015, ואף קודם לכן. כמו כן, אישרה המדינה את פינוי שאריות ההריסות מרצפת דירת המפגע בידי הדיירים או קבלן מטעמם לשם אטימת הרצפה – זאת, בתנאי שהמבקשים יוותרו על זכותם לתבוע פיצויים מהמדינה בגין נזקים שייגרמו – אם ייגרמו – בעת ביצוע עבודות האיטום.
