ביום 9.10.2015 מסר הצבא את
החלטתו, הדוחה כליל את השגת המוקד להגנת הפרט נגד הריסה עונשית של בית מגורים במחנה הפליטים עסכר שבשכם. לפיכך הגיש המוקד ביום 12.10.2015
עתירה לבג"ץ, בבקשה להורות לצבא לבטל את צו ההריסה. כמן כן, דרש המוקד למנוע את הוצאתו לפועל של צו ההריסה, כל עוד לא ניתנה החלטת בית המשפט, ולחייב את הצבא להמציא מפרט טכני של תכנית ההריסה – בקשה לה סירב הצבא עד כה.
צו ההריסה הוצא כנגד דירת משפחתו של צעיר, החשוד בביצוע פיגוע דקירה בתל אביב בנובמבר 2014. בדירה, השוכנת בקומת הקרקע של מבנה מגורים דו-קומתי, התגורר הצעיר יחד עם הוריו וחמשת אחיו. חרף העובדה – שהודגשה במסגרת ההשגה – כי הצעיר ומשפחתו היו מסוכסכים מזה זמן רב וכי הוא ומעשיו אינם זוכים לתמיכת משפחתו, עומד הצבא על החלטתו להרוס את דירת ההורים.
זאת ועוד. המוקד ציין, כי בית המשפחה המיועד להריסה נמצא בכלל בבעלות האו"ם – עובדה זו ידועה לצבא ולא נדחתה על-ידו – ולא בבעלותה הפרטית של המשפחה. יתרה מזאת. הבית מצוי בשטח A, בו אין למפקד הצבאי סמכות להפעיל סנקציות; סמכות זו מצויה על פי הסכם הביניים ונספחיו בידי המועצה הפלסטינית, ולא בידי ישראל.
בעתירה שב המוקד והדגיש את אי חוקיותה של תקנה 119, מכוחה פועל הצבא להחרמה והריסה של בתי פלסטינים; התקנה מנוגדת למשפט הבינלאומי, ממנו שואב המפקד הצבאי את סמכותו בשטח הכבוש, והיא גוזרת, למעשה, ענישה קולקטיבית, האסורה על פי דין.
המוקד טען, כי חלוף הזמן בין אירוע הדקירה בו חשוד הבן לבין הוצאת צו ההריסה, מעיד כי "הפגיעה איננה תגובתית לעבירה אלא משרתת אינטרס זר". הסמיכות בין מועד הוצאת הצו לגל הפיגועים שהתרחש לאחרונה, מחזק את הרושם כי לא מדובר בפעולה הרתעתית, אלא בתגובה נקמנית וחסרת אבחנה. המוקד סבור, כי התמורות במצב הביטחוני במדינה מחייבות דווקא הערכה מקצועית מחודשת.
מיד עם הגשת העתירה הוציא בית המשפט צו ארעי זמני, המעכב את הוצאתו לפועל של צו ההריסה. הדיון בעתירה נקבע ליום 15.10.2015 בשעה 12:30. המדינה התבקשה להגיב עד למועד זה בשעה 09:00.
