ביום 7.7.2015 עברה בגשר אלנבי ירדנית, שהגיעה לגדה לחתונת אחיה. במהלך הבדיקה הביטחונית בגשר, נמצא באמתחתה סכום כסף בסך 2,400 דינרים אשר לדבריה, יועדו לחתונת אחיה. למרות זאת, וללא כל הסבר, טען איש שב"כ שנכח במקום כי הכסף מיועד לצרכי טרור וכי חובת ההוכחה חלה על אחי האשה. הכסף נלקח ממנה ונמסר לה מסמך משטרתי אודות ההחרמה, אם כי בשום שלב לא יצא צו חתום בידי המפקד הצבאי המתיר את ההחרמה.
ביום 26.7.2015 הגיש המוקד להגנת הפרט השגה על החרמת כספיה של האשה ודרש לדעת מהו מקור הסמכות החוקי לכך.
בהודעה מטעם הצבא, שהתקבלה ביום 10.9.2015 נמסר, ללא כל הסבר או הבהרה נוספים, כי הוחלט להשיב לאשה את כספה.
המוקד מדגיש, כי אין מדובר במקרה בודד, אלא בתופעה. בעקבות פניות רבות שנתקבלו על החרמת רכוש וכספי פלסטינים בגשר אלנבי ובגדה,
פנה המוקד באפריל 2015 אל הצבא, לפי חוק חופש המידע, כדי לברר את היקף התופעה. מ
תשובת הצבא מיום 1.7.2015 עולה, כי במהלך 2014 הוּצאו 107 צווי החרמה חתומים בידי מפקד כוחות הצבא בגדה; 60 מהם מתייחסים להחרמות בגשר אלנבי. במהלך 2014 לבדה הוחרמו כ-5 מיליון ₪. הנתונים מלמדים, כי ב-35 מכלל המקרים בשנה זו הוּשב הכסף לבעליו בעקבות השגה שהוגשה.
בהתייחס לנתונים לשנת 2015, מסר הצבא תחילה כי עד תחילת יולי – מועד כתיבת המכתב – הוּצאו 7 צווים כאלו מכוחם הוחרמו, בין היתר, כ-190,000 ₪. ברם, מ
תשובה עדכנית ששלח הצבא ביום 17.9.2015 עולה, כי עד אמצע אוגוסט 2015 חתם המפקד הצבאי על 41 צווי החרמה של כספים ורכוש בבעלות פלסטינית. ב-30 מן המקרים הללו מדובר בהחרמות שבוצעו בגשר אלנבי.
