ביום 8.7.2014 פנה המוקד להגנת הפרט ב
מכתב דחוף לשר הביטחון, ליועץ המשפטי לממשלה ולמפקד הצבאי בגדה המערבית, בדרישה שלא לחדש את מדיניות הריסת הבתים העונשית, מדיניות אותה זנחה ישראל בשנת 2005. המכתב נשלח בעקבות כוונת ישראל, שמומשה מאז, להפעיל את הסמכות הקבועה בתקנה 119 לתקנות ההגנה המנדטוריות לשעת חירום – על פיה ניתן להרוס בית על סמך חשד בלבד לביצוע עבירה – בתגובה לרציחתם של שלושה החטופים הישראלים.
ביום 19.8.2014 התקבל
מענה מטעם פרקליטות המדינה, לפיו "מערכת הביטחון מודעת היטב למשמעויות שיש לשימוש בסמכות לפי תקנה 119 להריסת בתיהם של מפגעים, ולפיכך ננקטת זהירות רבה בהפעלת סמכות זו". הפרקליטות מדגישה, כי לשיטת מערכת הביטחון, שני הפיגועים בעטיים הוחלט לאחרונה על הפעלת סמכות ההריסה הם "קיצוניים בחומרתם", ומוסיפה, כי "כל מקרה אחר ייבחן בהתאם לנסיבותיו הפרטניות".
תשובת הפרקליטות מתעלמת מהטענות העקרוניות שהעלה המוקד, ואינה מסבירה כיצד מתיישבת מדיניות הריסת הבתים העונשית עם הוראות המשפט הבינלאומי, עם חובותיה של ישראל מכוח דיני הכיבוש ועם עקרונות המוסר האוניברסאלי.