זיאד עואד, המואשם שביצע באפריל האחרון פיגוע ירי בו נהרג קצין משטרה, התגורר בשנתיים האחרונות עם בני משפחתו בשכירות בבית אחיו באידנא.
לאחרונה, הורתה ממשלת ישראל על חזרה ל
מדיניות של הריסת בתים עונשית, בעקבות חטיפת הנערים הישראלים בגדה המערבית. ביתו של עואודה נבחר להחיות מדיניות פסולה זו.
תחילה
התכוון הצבא להרוס את הבית כולו, אולם משהוכיח המוקד ב
השגה שהגיש כי הבית מצוי בבעלות האח וכי האח ומשפחתו מתגוררים בו אף הם, שינה הצבא את עמדתו והחליט להרוס מחצית מבית המגורים בן שתי הקומות, אף כי הקומה התחתונה מעולם לא הושכרה למשפחתו של עואד.
תשובת הצבא להשגה התקבלה ביום שישי בערב ונאמר בה כי ההריסה תתבצע ביום שני, 30.6.2014 בשעה 12:00. בתגובה, הגיש היום המוקד
עתירה דחופה לבג"ץ, בה התבקש צו ביניים שימנע כל פגיעה בבית עד לסיום הדיון בנושא. המוקד הבהיר כי, לכל הפחות, אין לבצע את ההריסה מבלי לקבל חוות דעת מקצועית בעניין השפעתה הצפויה על מחצית המבנה שאינה מיועדת להריסה ועל הסביבה. בהתחשב בזמן הקצר שהותירה תשובת הצבא לצורך כך, ביקש המוקד ארכה מבית המשפט, על מנת להגיש את חוות הדעת הנדרשת.
בג"ץ לא נעתר לבקשות העותרים לארכה ולצו ביניים וקבע דיון בנושא מחר, יום שני 30.6.2014 בשעה 11:00 – שעה בלבד לפני מועד ההריסה המתוכנן.
המוקד חוזר ומדגיש את עמדתו העקרונית לפיה הריסת בתים עונשית אינה אלא ענישה קולקטיבית, פסולה ואסורה.
במערכת הביטחון טוענים כי המדיניות נועדה להרתיע, אולם ועדת חקירה של הצבא עצמו קבעה בשנת 2005 כי מדיניות זו חוטאת למטרתה, ואין בה משום הרתעה אלא להיפך.
מההחלטה להרוס את הבית באידנא עולה ריח חריף של נקמנות ישראלית בעקבות חטיפתם של שלושת הנערים הישראלים, אותה מייחסים בישראל לארגון החמאס. הנפגעים מהריסת הבית יהיו אנשים שכל חטאם הוא קרבת המשפחה שלהם לנאשם שטרם הורשע.
