העותרים הם שני צעירים פלסטינים, ילידי רצועת עזה, שעברו עם הוריהם לגדה המערבית עוד בהיותם פעוטים. על אף שהשניים מתגוררים בגדה למעלה מחמש עשרה שנים, מתעקשת ישראל – כחלק מהמדיניות שהיא נוקטת, של
בידול בין הרצועה לגדה – שלא לאפשר את שינוי כתובת מגוריהם באופן שישקף את המציאות, ובכך גם יסיר מעל ראשיהם את חרב הגירוש לעזה. תחת זאת, דורשת מהם ישראל לחיות כזרים בארצם, בכפוף ל"היתרי שהייה" אותם יש לחדש בכל חצי שנה. רק בתום שלוש שנים של שהייה בהיתרים, ישקול המפקד הצבאי האם להכיר ב"חוקיות" שהותם בביתם ועל אדמתם ולהעניק להם מעמד של קבע בגדה.
ב
נייר עמדה שמתפרסם היום, מותח המוקד להגנת הפרט ביקורת על ההסדר האמור וקורא למדינת ישראל לאפשר לפלסטינים לממש את זכותם לקבוע את מקום מגוריהם כראות עיניהם. המוקד מדגיש, כי ישראל עצמה הכירה באחדות האינטגראלית של השטחים הכבושים, ומשכך, לא יעלה על הדעת כי מגוריו של פלסטיני בחלק אינטגראלי מארצו שלו יותנה בקבלת אשרת שהייה, משל היה מהגר או תייר.
הדיון בנושא אמור היה להתקיים ביום 26.5.2014, אולם נדחה בינתיים לנובמבר 2014.
