אישה פלסטינית מעזה נישאה בשנת 1987 לאזרח ישראלי, וקיבלה מעמד של תושבת קבע בישראל. לאורך השנים נהגה האישה לבקר לפרקים אצל משפחתה ברצועה ולשוב עם תום הביקור לביתה בישראל. בשנת 2000 נפטר בעלה של האישה. לאחר מות הבעל נכנסה האישה לרצועת עזה פעמיים, באישור ישראל, לראשונה בשנת 2003 ובפעם השנייה ב-2006, אז ביקשה לסעוד את אימה החולה. כאשר ניסתה לשוב לתחום מדינת ישראל עם תום הביקור, מנעו זאת הרשויות.
בשנת 2010 פנתה האישה למוקד להגנת הפרט בבקשה לסייע לה לשוב לביתה שבישראל. ביום 4.7.2010, ב
מענה למוקד טען הצבא, כי לאישה כלל אין מעמד בישראל אלא היא תושבת רצועת עזה. בצד הפלסטיני, לעומת זאת, נטען כי לאישה כלל אין מעמד ברצועה. כדי לברר מדוע נפגע מעמדה של האישה בישראל, פנה המוקד למשרד הפנים.
ב
תשובה לפניית המוקד, טען משרד הפנים כי עוד ב-2004 בוטל מעמדה של האישה בישראל, מאחר ש"הפרה צו אלוף, הינה שוהה בעזה ומרכז חייה שם". המשרד הוסיף כי ב-2006 האישה אכן יצאה לעזה ולא פנתה לרשות האוכלוסין בישראל בבקשה לחזור עד שנת 2011, דבר המצדיק, לשיטתם, את ביטול מעמדה כבר מ-2004 ומוכיח כי אכן מרכז חייה הוא בעזה.
ביום 18.12.2012
הגיש המוקד ערר על החלטת משרד הפנים. המוקד טען כי ב-2004, עת נשלל מעמדה של האישה לפי טענת משרד הפנים, היא שהתה בישראל. בנוסף, כאשר נכנסה לרצועה בשנת 2006 כדי לסעוד את אימה, הונפק עבורה היתר הזהה לזה המונפק לתושבת ישראל, ושלילת המעמד כלל לא הוזכרה. המוקד הוסיף, כי בכל מקרה אין במעשיה של האישה כדי למלא את התנאים הנדרשים לשלילת תושבות בישראל, לפי תקנות הכניסה לישראל (היעדרות רצופה מישראל של 7 שנים, או קבלת מעמד במדינה אחרת). המוקד דרש ממשרד הפנים לשקול מחדש את החלטתו ולהשיב לאישה את מעמד הקבע שלה בישראל.
כחצי שנה לאחר הגשת הערר, הגיש המוקד לוועדת ההשגות השגה בגין אי מענה לפנייתו. בהשגה חזר המוקד על טענותיו והדגיש את הבעייתיות שבגרסת משרד הפנים לסיבה לשלילת המעמד ואת התנהלותו הרשלנית של המשרד מאז החל המוקד לטפל בעניינה של האישה. ביום 24.12.2013, יותר משלוש שנים מאז התקבלה במוקד פנייתה של האישה – הנמצאת משך כל תקופת ההמתנה למענה ברצועת עזה בניגוד לרצונה –
הודיעה רשות האוכלוסין כי החליטה להשיב לאישה את מעמדה בישראל.
כך, ללא כל נימוק או התנצלות, מודה בעצם משרד הפנים כי ישראל כלאה אישה ברצועת עזה במשך שנים, ומנעה ממנה לחזור לביתה בישראל, ללא סיבה מוצדקת.
