ביום 17.9.2013
עתר המוקד להגנת הפרט לבג"ץ, בדרישה להורות לצבא להתיר את יציאתו של פלסטיני תושב שכם לירדן, על מנת שיוכל להשתתף בחתונת בתו אשר עתידה להתקיים שם. העתירה הוגשה לאחר שנמסר לאיש כי ההשגה שהגיש על ההחלטה למנוע את יציאתו לחו"ל סורבה "מטעמים ביטחוניים".
ביום 30.9.2013 התקיים דיון בעתירה, במהלכו דרשו השופטים לדעת האם יש בידי המדינה לעזור לאיש, שכן, כדברי השופט רובינשטיין, "זה טבעי שאב מבקש להשתתף בחתונת בתו". המדינה עמדה על הסירוב, בהתבססה על חומר חסוי, אותו הציגה במעמד צד אחד.
בתום הדיון, הוציא בית המשפט
צו על תנאי, בו הוא מורה למדינה להודיע בתוך 48 שעות האם היא נכונה להתיר לאיש "[לצאת] לצד הירדני של הגשר למשך שעתיים (נטו) למפגש עם הבת והחתן ביום החתונה או ביום שלאחריה", או לחלופין, לאפשר לשלושה לקיים "מפגש מפוקח בגשר".
ניתן רק לתהות, כיצד, לשיטתם של השופטים, יש בהצעה זו – שממילא לא מאפשרת לאיש ליטול חלק בשמחה המשפחתית – כדי לסייע לו.
מטבע הדברים, סירב האיש ל"פיתרון" והמוקד ביקש למחוק את העתירה.
