בפברואר 2013 התקשר למנהלת התיאום והקישור (מת"ק) בשכם פלסטיני תושב העיר, שביקש לברר האם התקבלה החלטה בהשגה שהגיש על מניעת יציאתו לירדן. החייל שקיבל את שיחתו מסר לו כי ההשגה נדחתה "מטעמים ביטחוניים", והוסיף, כלאחר יד, כי על-פי המידע שבמחשבי המת"ק, המניעה תעמוד בתוקפה
עד לשנת 2099(!). כך, באופן אגבי וללא נימוקים, התבשר האיש כי הוא צפוי להיוותר כלוא בארצו עד סוף ימיו.
ביום 17.9.2013
עתר המוקד להגנת הפרט לבג"ץ, בדרישה להורות לצבא להתיר את יציאתו של האיש לחו"ל, על מנת שיוכל להשתתף בחתונת בתו, אשר עתידה להתקיים בירדן. בעתירה טען המוקד, כי איסור יציאה גורף ומוחלט, כפי שהוטל על האיש, מהווה פגיעה קיצונית בחירותו ובכבודו; וכי מניעת יציאתו לחו"ל פוגעת בזכויותיו הבסיסיות לחופש תנועה ולחיי משפחה, זכויות הנמנות עם הנורמות של המשפט הבינלאומי ומעוגנות היטב במשפט הישראלי.
המוקד מבקש להזכיר, כי מקום בו נשללת חירותו של אדם, לרבות משיקולי ביטחון, חייב הדבר להיעשות לתקופה קצובה, שסופה ידוע מראש, ובאופן מידתי. ברי, כי ההחלטה להגביל את תנועתו של אדם "מעתה ועד עולם", ללא פירוש הטעם לכך, לוקה בחוסר מידתיות ואינה עולה בקנה אחד עם חובתה המשפטית של ישראל – ככוח הכובש בגדה המערבית – להבטיח את חייהם התקינים של התושבים ולשמור על זכויותיהם.
