המוקד להגנת הפרט - המוקד להגנת הפרט עותר לבג"ץ בדרישה להשיב גופות פלסטינים למשפחותיהם, כדי להביאן לקבורה הולמת: הטיפול בהשבת הגופות הוקפא בקיץ 2006, לאחר תפיסתם של שלושה חיילים ישראלים
חזרה לעמוד הקודם
13.03.2013

המוקד להגנת הפרט עותר לבג"ץ בדרישה להשיב גופות פלסטינים למשפחותיהם, כדי להביאן לקבורה הולמת: הטיפול בהשבת הגופות הוקפא בקיץ 2006, לאחר תפיסתם של שלושה חיילים ישראלים

המוקד להגנת הפרט מטפל במשך שנים רבות בהשבת גופות פלסטינים, הנמצאות בידי ישראל, למשפחותיהם, כדי להביאן לקבורה הולמת, על פי המסורת והדת.

במהלך השנים 2005-2004 פנה המוקד ליועץ המשפטי לגדה המערבית בשמן של כ-80 משפחות, בבקשה להחזיר להן את גופות יקיריהן. על פי התשובה, עמדתו של המפקד הצבאי היא כי בכפוף לזיהוי מדעי של הגופות, אין התנגדות עקרונית להשבתן למשפחות.

בקיץ 2006, בעקבות תפיסתם של שלושה חיילים ישראלים ברצועת עזה ובגבול לבנון, השתנתה המדיניות ובאחת הוקפא הטיפול בהשבת הגופות. מאוחר יותר הצהירה ישראל כי כל עוד נמשכים המאמצים לשחרור החייל גלעד שליט, אין מקום להעביר גופות של פלסטינים הנמצאות בידי ישראל.

לאחר שחרורו של החייל גלעד שליט, באוקטובר 2011, פנה המוקד ליועץ המשפטי לגדה המערבית בשמן של המשפחות, בבקשה לפעול ללא דיחוי על מנת להשיב לידיהן את גופות יקיריהן. מאז ועד לכתיבת דברים אלה, לא התקבלה תגובה עניינית מהצבא.

ביום 12.2.2013 פנה המוקד לבג"ץ, בבקשה כי ישראל תחזיר לידי משפחה פלסטינית את גופת בנה, המוחזקת על ידי הרשויות הישראליות מזה 11 שנים. עקבות הבן נעלמו באוקטובר 2002 והמשפחה פנתה אז למוקד כדי לאתרו. לאחר ניסיונות כושלים לאתר את הבן, פנה המוקד לבג"ץ בעתירה לצו הביאס קורפוס. המדינה הודיעה אז כי ככל הנראה הגיעה גופתו למכון הפתולוגי בתאריך 13.10.2002, לאחר שנהרג בהיתקלות עם כוח משטרתי. במרץ 2005 פנה המוקד לצבא, בבקשה שגופת בנם של העותרים תוחזר למשפחתו. במסגרת תשובת הצבא הנוגעת לכמה גופות, ובכלל זאת גופת בנם של העותרים, הסכים הצבא להשבת הגופה בכפוף לזיהוי מדעי. אך כאמור, בקיץ 2006 הוקפא הטיפול בהשבת גופות של פלסטינים וזאת בטרם התאפשר סיום הטיפול בהחזרת גופת בנם של העותרים.

המוקד מדגיש בעתירה הנוכחית כי ההורים ובני משפחתו של הנפטר ממתינים 11 שנים להבאתו לקבורה על פי דתם ואמונתם. "כאשר נקבל את הגופה נקיים הלווייה [...] ונתחיל לחוות את מות הבן באופן מוחשי. [...] אני אמא שבנה נהרג. כל רצוני הוא לראות את גופתו, לדעת שהוא אכן מת ולקבור אותו. עד אז אין ולא תהיה לי מנוחה" כך מסרה האם בתצהיר שצורף לעתירה.

בג"ץ קבע בעבר כי כבוד המת הוא חלק מהזכות החוקתית לכבוד האדם. גם את הוראות המשפט הבינלאומי בנוגע לחובה להגן על כבודם של התושבים המוגנים, ובכלל זה שמירת כבודם של החיים ושל המתים, קיבל בג"ץ בעבר.

המוקד מסכם בעתירה: "מה שעשה המנוח – עשה. אך מגווייתו של המת אין לוקחים נקם". המוקד מבקש כי גופת בנם של העותרים תועבר למשפחתו ותסתיים ההמתנה האכזרית של 11 שנים לקבורתו.

העתירה היא הראשונה בסדרת עתירות שתוגש בשבועות הקרובים לבג"ץ בעניינן של משפחות נוספות, המבקשות לקבל לידיהן את גופות יקיריהן ולהביאן לקבורה.

נושאים קשורים