ישראל מתירה מעבר ישראלים לרצועת עזה רק במקרים "הומניטאריים",
על פי הגדרתה. ביקור משפחתי, אפילו של קרוב מדרגה ראשונה, אינו "מקרה הומניטארי" לפי ישראל, ואינו מהווה עילה להתרת המעבר. מדיניות זו התקבלה על רקע
התחייבותה של ישראל בפני בג"ץ, במסגרת סדרת עתירות
שהגיש המוקד להגנת הפרט, לאפשר באופן סדיר ביקורי משפחות של ישראלים בעזה בחגים המוסלמיים והנוצריים. ישראל אכן אפשרה לקיים את הביקורים משך מספר שנים – גם בזמנים קשים מבחינה ביטחונית – אולם עצרה אותם כליל לאחר עליית החמאס לשלטון ברצועה ב-2007. על רקע הקריטריונים המצמצמים עד מאוד שאימצה ישראל בנושא תנועת אנשים בין ישראל ועזה, ביטול ביקורי החגים פוגע באופן אנוש בבני משפחות החצויות בין ישראל לעזה, ויוצר מצב בלתי מתקבל על הדעת בו ילדים, הורים, אחים ונכדים מנועים מלהתראות זה עם זה משך שנים.
ביום 22.7.2012
עתר המוקד לבג"ץ, להורות לישראל לאפשר לתושביה ואזרחיה לבקר אצל קרובי משפחתם המתגוררים ברצועה, בלוויית בני-זוגם וילדיהם, בחג המוסלמי אל-פיטר. מדובר בעתירה השלישית שהמוקד מגיש מאז 2007 בעניין חידוש ביקורי משפחות בעיד אל פיטר. בג"ץ
מחק את העתירה הראשונה ו
דחה את השנייה, מבלי להורות על חידוש הביקורים. זאת למרות שקבע, כי האיסור על ביקורי המשפחות "גורע מזכויות מוגנות ופגיעתו קשה".
ביום 16.8.2012, שלושה ימים לפני תחילת החג,
דחה בג"ץ גם את העתירה השלישית להתרת הביקורים. השופטים ציינו כי "צר לנו על הפרידה המתמשכת בין העותרים וקרוביהם" ו"הכאב הוא מובן ונוגע ללבנו, אך לא נוכל לסייע לעותרים". בית המשפט הוסיף, כי "בהתחשב בסכנות הממשיות הטמונות בהתרת הביקורים, ונוכח העובדה שהמשיבים בוחנים את מדיניותם מעת לעת – אין מקום להתערבותנו. אכן, קרוביהם של העותרים נמצאים במרחק נסיעה קצר מכאן. כמעט – הושט היד וגע בם. ואולם מרחק הנסיעה הקצר נראה רחוק כמו מסע אל מעבר להררי חושך".
כך, זו השנה החמישית ברציפות, מטילה ישראל על תושביה ועל בני משפחותיהם להישאר "במרחק נגיעה". אולם מבלי שיוכלו לגעת. המוקד שב ומדגיש, כי מניעת תנועתם של אנשים בין ישראל לעזה פוגעת באופן אנוש בזכותם הבסיסית והחוקתית של ישראלים ובני משפחותיהם לחיי משפחה, וקורא לישראל לעמוד בחובתה לשמור על זכויות האדם ועל מרקם חיי המשפחה של תושביה ואזרחיה – גם עם קרוביהם ברצועת עזה.
