בעקבות התערבות המוקד להגנת הפרט: לאחר שמונה חודשי נתק, יוכלו אישה וילדיה מרצועת עזה להיכנס לגדה המערבית לביקור בן שבוע, כדי לפגוש את אבי משפחתם

בשנת 1993 נישא פלסטיני יליד ירדן לאשה מרצועת עזה. לאחר החתונה עבר הבעל מירדן ליריחו, קיבל מעמד של תושב בשטחים ואיבד את מעמדו בירדן. במשך השנים נהגו בני הזוג וילדיהם לחלק את זמנם בין הגדה לרצועה, אולם בשל הקשיים שמערים הצבא על המעבר בין שני החלקים, עבר הבעל לרצועת עזה, כדי להיות קרוב לאשתו וילדיו. בשנת 2006 נאלץ הבעל לחזור לגדה המערבית, כדי לכלכל את משפחתו. המשפחה פנתה לצבא שוב ושוב, להתיר את מעברם של האם והילדים לגדה, כדי לבקר את האב, ואף עתרה לבג"ץ – באמצעות המוקד להגנת הפרט – אולם המעבר לא הותר והעתירה נמחקה. המשפחה נשארה קרועה. בלית ברירה עברו האשה והילדים להתגורר בירדן, כדי שאבי המשפחה יוכל לבקרם שם, ולשמר במשהו את התא המשפחתי.

בסוף 2011, בהגיעו לגשר אלנבי בדרכו לירדן, מנעו החיילים את יציאתו של אבי המשפחה מבלי לתת כל הסבר או נימוק. פעמיים נוספות ניסה האב לצאת לירדן, אולם תגובת הצבא נותרה כשהייתה. בהתאם לנהלי הצבא, הגיש האב השגה על מניעת יציאתו, באמצעות המת"ק הפלסטיני, אולם במקום לבטל את המניעה או לנמק את מקורה, הודיע לו המת"ק הפלסטיני כי הוא מנוע יציאה עד לשנת 2013(!).

ביום 25.3.2012 עתר המוקד לבג"ץ, להורות לצבא להתיר את יציאת האב לירדן כדי לפגוש את אשתו וילדיו. בנוסף ביקש המוקד להורות לצבא לנמק את סיבת הסירוב ליציאה לחו"ל ולקצר את משך המניעה. המוקד טען, כי בסירובו לאפשר לעותר לצאת מהגדה, פוגע הצבא בזכותו לחופש תנועה ובכל הזכויות הנגזרות ממנה, ובכלל זה הזכות לחיי משפחה. בנוסף הדגיש המוקד, כי איסור היציאה הממושך והגורף שמטיל הצבא על אבי המשפחה, מביא לפגיעה קיצונית ובלתי מידתית בזכויותיו לחירות ולכבוד, ובעיקרון טובת הילד.

כעבור שלושה שבועות הודיעה פרקליטות המדינה כי הצבא עומד על התנגדותו, שכן יציאת האב לחו"ל עלולה "לסכן את בטחון האיזור". עם זאת ציינה הפרקליטות, כי "ככל שתוגש בקשה [להתרת כניסתם של האשה והילדים לגדה], תיבחן הבקשה בהתאם לנהלים". בהתאם לכך הגיש האב במאי 2012 בקשה להתרת הכניסה של משפחתו לגדה.

לאחר שבמהלך הדיון בעתירה ביקרו השופטים את ההחלטה למנוע את כניסתם לגדה של האשה והילדים, והציעו לפרקליטות לבחון את בקשתם לביקור, ניאותה הפרקליטות להתיר את כניסת המשפחה לגדה, לשבוע אחד בלבד.

ביום 23.8.2012, לאחר 12 שנים מאז ביקורם האחרון בגדה ולאחר שמונה חודשים שלא התראו כלל, זכו האשה והילדים להיכנס לגדה המערבית ולהתראות עם אבי המשפחה.