01.02.2012
בשרירותיות וללא כל סיבה ממשיכה ישראל למנוע מפלסטינים לצאת מהגדה המערבית לחו"ל: רק בעקבות עתירות לבג"ץ הסיר הצבא את המניעה "הביטחונית" כנגד שלושה פלסטינים
המשפט הבינלאומי קובע כי ישראל – כמעצמה הכובשת של הגדה המערבית – מחויבת להתיר לתושבי השטחים לצאת מארצם. מניעת יציאה לחו"ל פוגעת בזכויותיהם הבסיסיות של התושבים לכבוד, לאוטונומיה ולחופש תנועה. המפקד הצבאי מוסמך להגביל את חירותו של הפרט, אך ורק אם הדבר הכרחי משיקולי ביטחון מובהקים. מדי שנה מונעת ישראל מאלפי פלסטינים לצאת מהשטחים הכבושים לחו"ל באמתלות "ביטחוניות". המניעה נעשית בסתר – ללא מתן זכות טיעון, ללא הודעה מראש, ללא צו חתום, ללא נימוקים וללא הגבלת זמן. במרבית המקרים נודע לאדם שהוא מנוע יציאה רק עת הגיעו לגשר אלנבי, דרך היציאה היחידה האפשרית לתושבי הגדה המערבית, מזוודותיו בידיו ותכניותיו לפניו. בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2011 הגיעו לגשר אלפים במטרה לצאת לירדן, ביניהם שלושה שבהם נעסוק: הראשון, בן 52 מחברון, העובד כמדריך תיירים ויוצא זה 25 שנה כמלווה קבוצות עולי רגל למכה; השני, בן 33 מכפר סמוך לג'נין, שהתקבל ללימודי תואר שני באוניברסיטה בירדן ומעולם לא יצא את ארצו; והשלישי, תושב הגדה המערבית בן 27, העובד כמנהל שיווק בעסק משפחתי בירדן. השלושה הגיעו – כל אחד בנפרד ובנסיבותיו האישיות – לגשר אלנבי, שם מנעו מהם חיילי הצבא להמשיך בדרכם, מסיבות "ביטחוניות". מדריך התיירים נאלץ לשלוח את הקבוצה ללא הדרכה וליווי; הסטודנט החמיץ את הסמסטר הראשון ללימודיו; ופרנסתו של מנהל השיווק נגזלה. הנוהל הצבאי להגשת השגות על מניעת יציאה לחו"ל הוא הליך בירוקרטי ארוך, מסורבל ומתיש. על אף זאת, הגישו השלושה השגות על מניעת יציאתם. המדריך לא קיבל תשובה כשלושה חודשים; ההשגה שהגיש הסטודנט סורבה כעבור חודשיים; ואת יציאתו של מנהל השיווק התנתה ישראל בשיתוף פעולה עם השב"כ! וכשהלה סירב להצעה, נדחתה השגתו ללא כל נימוק. המוקד להגנת הפרט עתר לבג"ץ בשמו של כל אחד מהשלושה, להורות לצבא להתיר את יציאתם לחו"ל, להבהיר מתי יפוג תוקף המניעה שהוטלה עליהם ולנמק את הסיבה למניעה. עוד בטרם נערך דיון, הודיעה המדינה לאקונית, בכל אחת מהעתירות, כי הוסרה המניעה הביטחונית ליציאתם של העותרים. המוקד מחק את העתירות. שלושת המקרים הללו הם קצה הקרחון של תופעה רחבת היקף, פסולה ובלתי חוקית – ישראל, באופן שרירותי, ללא כל פיקוח וביקורת, כולאת אינספור אנשים בארצם למשך זמן בלתי ידוע, תוך שהיא מפירה את זכויות היסוד שלהם ופוגעת ללא סיבה בחירותם ובכבודם.
