ביום 19.10.1994, בעקבות פיגוע באוטובוס בקו 5 ברחוב דיזנגוף בתל אביב, הוטל סגר על הגדה המערבית. רוני בורגנה – אז רכז הביטחון השוטף של המושב בית חשמונאי, במסגרת שירות קבע במג"ב – החליט על דעת עצמו לפעול לסילוקם של שלושה פועלים פלסטינים שעבדו במושב עזריה, למרות שהמושב נמצא מחוץ לתחום אחריותו. יש לציין, כי על אף הסגר, קיבלו הפועלים, בעלי אישור עבודה ולינה בישראל, אישור מהשוטר האחראי על הביטחון בעזריה, להישאר בתחומי המושב.
בשעת לילה, הגיע בורגנה בליווי שניים מפקודיו למקום בו לנו הפועלים, העיר אותם במכות ובבעיטות והחל במסכת ארוכה של התעללויות, שכללה אלימות פיזית קשה ופגיעה בכל חלקי גופם. בין השאר היכה בורגנה את הפועלים באלה ובכלים קהים נוספים, דקר אותם במזרק שהכיל חומר מטשטש וכפה עליהם לדקלם שירי הלל למג"ב – "וואחד חומוס וואחד פול אני אוהב את משמר הגבול". כששאל אותו אחד הפועלים מדוע הוא מכה אותם, ענה בורגנה: "יא מניאק, אתה גם מדבר ואחרי שהרגתם 30 איש". בסיום ההתעללות הוסעו הפועלים בניידת סיור, הורדו סמוך לקו הירוק והשוטרים הורו להם לחזור לכפרם.
בדצמבר 1999
הרשיע בית משפט השלום בירושלים את בורגנה בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש. בנוסף, הורשע השוטר בעבירת הדחה בחקירה, בעקבות כך שהדיח את שותפיו למעשים, למסור בחקירתם גרסת כזב על מיקום ביצוע מעצרם של המתלוננים. בינואר 2001 גזר בית המשפט על בורגנה עשרה חודשי מאסר על תנאי, 300 שעות עבודות שירות לתועלת הציבור וקנס בסך 5,000 ש"ח.
המוקד להגנת הפרט ייצג את שלושת הנפגעים
בתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים, שהוגשה במרץ 2001. התובעים טענו כי בורגנה גרם להם פגיעות פיסיות ונפשיות.
פסק הדין שניתן באוקטובר 2002 חייב את בורגנה לשלם לכל אחד משלושת התובעים סך של 12,000 ש"ח, וכן 3,000 ש"ח שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט.
במשך שנים השתמט בורגנה מתשלום חובו לנפגעים. המוקד פנה להוצאה לפועל, שבין השאר הוציאה נגד החייב צו מעצר, צו עיכוב יציאה מהארץ וצו המגביל את חידוש דרכונו. בסופו של דבר העלו המאמצים פרי, וביום 9.1.2011 סילקה משפחתו של בורגנה את חובו, ושילמה לשלושת הנפגעים סך כולל של כארבעים אלף ש"ח, וזאת למעלה מ-16 שנים לאחר שהתעלל בהם. 
