ביום 22.7.2008 יצא תושב ירושלים הנוהג בטרקטור מאתר בנייה בו עבד. ברחוב המלך דוד פגע הטרקטור באוטובוס ובמספר כלי רכב. כתוצאה מהאירוע נפגע עובר אורח אחד באופן בינוני ו-24 נוספים באורח קל. נהג הטרקטור נורה ונהרג בידי קצין מג"ב ואזרח.
שלושה חודשים לאחר האירוע, קיבלו בני משפחתו של נהג הטרקטור בירושלים המזרחית הודעה, לפיה בכוונת הצבא להחרים ולהרוס את המבנה בו התגורר – לפי
תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945 – כיוון ש"ביצע פיגוע" והצבא סבור כי הריסת הבית נחוצה "לשם הרתעת מפגעים פוטנציאלים מפני ביצוע פיגועים דומים בעתיד".
המוקד להגנת הפרט הגיש
השגה, בשם המשפחה, כנגד החלטת הצבא להרוס את הבית. להשגה צורף דו"ח פתולוגי של פרופ' יהודה היס, הקובע כי בדמו של נהג הטרקטור נמצאו סם מעורר מסוג אמפטמין-אקסטזי וסם פסיכו-אקטיבי מסוג חשיש. המוקד טען כי העובדה שנמצאו סמים בדם בצירוף קיום רישום פלילי קודם, מונעת את האפשרות לקבוע כי מעשיו של הנהג נעשו כחלק מ"גל פיגועים" על רקע לאומני, שבעטיו מבקש הצבא להחרים ולהרוס את בית המשפחה. בנוסף נטען, כי הריסת הבית אינה עומדת במבחן המידתיות של התקנה המתירה ענישה שכזו, שכן החרמת הבית, אשר כלל אינו שייך לנהג, אינה תואמת את ההלכות בדין הבינלאומי, וכי יש טעם לפגם בעובדה שהצבא מפעיל תקנה זו רק במקרים בהם הגורם הפוגע הוא ערבי והנפגע הוא יהודי.
ביום 2.8.2010, למעלה משנה וחצי לאחר הגשת ההשגה, הודיע הצבא כי הוא מקבל את ממצאי הבדיקה הטוקסולוגית ועל אף שלא הוכרע מה היה הרקע לאירוע, הוחלט "לפנים משורת הדין" להימנע מהוצאת צו החרמה והריסה נגד בית המשפחה.
