המוקד להגנת הפרט - חופש תנועה בתוך שטח הגדה המערבית: בית המשפט דן בשבע עתירות שהגיש המוקד להגנת הפרט, לכניסת חקלאים פלסטינים ל"מרחב התפר" לצורך עיבוד אדמותיהם
חזרה לעמוד הקודם
18.05.2010

חופש תנועה בתוך שטח הגדה המערבית: בית המשפט דן בשבע עתירות שהגיש המוקד להגנת הפרט, לכניסת חקלאים פלסטינים ל"מרחב התפר" לצורך עיבוד אדמותיהם

ביום 28.4.2010 התקיים בבית המשפט העליון דיון מאוחד בשבע עתירות שהגיש המוקד להגנת הפרט, בעניינם של פלסטינים מהגדה המערבית אשר מצאו עצמם, לאחר הקמת חומת ההפרדה, כשביתם בצידה האחד של החומה ואדמתם החקלאית בצידה האחר. בקשותיהם להיתר כניסה למרחב, שזכה לכינוי "מרחב התפר", על מנת שיוכלו לעבד את אדמתם, סורבו או לא נענו.

 

טרם הקמת החומה הכריזה ישראל על "מרחב התפר" כעל שטח צבאי סגור, שכניסת פלסטינים אליו מותרת בהיתר המפקד הצבאי בלבד. ישראל התחייבה לקבוע משטר היתרים שמאפשר לבעלי אדמות בשטח שהוגדר כ"מרחב התפר" לקבל היתר כניסה למרחב או להתגורר בו. לאחר הקמת החומה התברר כי התחייבות לחוד ומעשים לחוד - אלפים אינם מקבלים היתרים ואינם יכולים להמשיך בשגרת חייהם כבעבר. מאז כינונו של משטר ההיתרים, הוגשו נגדו שתי עתירות עקרוניות, אשר תבעו כי תבוטל ההכרזה על "מרחב התפר" כשטח צבאי סגור ויבוטלו הצווים המחייבים תושבים פלסטינים בהיתרי כניסה אליו (בג"ץ 9961/03 המוקד להגנת הפרט נ' ממשלת ישראל ובג"ץ 639/04 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון). טרם ניתן פסק דין בעתירות אלה, אשר הראשונה בהן הוגשה בשנת 2003.


שבע העתירות אותן הגיש המוקד, כללו סעדים עקרוניים ופרטניים. המוקד הדגיש כי שהוא עומד על טיעוניו בעתירה העקרונית משנת 2003, לפיהם לכל תושב פלסטיני הזכות להיכנס ל"מרחב התפר", ללא צורך בהיתר כלשהו. עם זאת, העתירות הנוכחיות עוסקות בפלסטינים החיים תחת משטר ההיתרים, אשר זיקתם לקרקע הוכחה.

על פי "קובץ פקודות קבע מרחב התפר" של המינהל האזרחי, "מניעה ביטחונית לבדה לא תהווה בסיס לדחיית הבקשה" (ההדגשה במקור). המוקד דרש כי ישראל תנפיק היתרי כניסה ל"מרחב התפר" לכל מי שהוכחה זיקתו לקרקע הנמצאת ב"מרחב התפר", ללא קשר לקיומה של "מניעה ביטחונית". עוד התריע המוקד על שימועים אשר נערכים שלא כדין, על חוסר הנמקה לסירובים, וכן על כך שהמבקשים היתרי כניסה ל"מרחב התפר" לא מקבלים אישור על הגשת בקשתם (מה שמאפשר למשיבים לטעון כי לא הוגשה כל בקשה, גם במקרים בהם הגיש אדם שש בקשות).


במהלך הדיון טענו המשיבים כי מדובר במקרים בודדים בלבד וכן כי אין מקום לדון בעניינים הפרוצדוראליים במסגרת העתירות הנוכחיות, שכן הם יידונו במסגרת העתירות העקרוניות.

המוקד ציין, בתגובה, כי בשנת 2009, במסגרת הדיון בעתירות העקרוניות, הוגשו נתונים לבית המשפט, מהם עולה כי מדובר באלפים רבים של אנשים שלא קיבלו היתרים לכניסה לאדמותיהם, ולא במקרים בודדים.

בית המשפט דחה את הטענות העקרוניות בנימוק שהן נדונות במסגרת העתירות העקרוניות. אשר לעתירות - שתיים מהן נדחו בשל חומר ביטחוני חסוי בעניין העותרים. אשר לחמש הנותרות, קבע בית המשפט כי על העותרים הללו להגיש בקשותיהם לכניסה ל"מרחב התפר" פעם נוספת וכי יש להשאיר את עתירותיהם תלויות, כדי שבית המשפט יוכל לעקוב אחר הטיפול בבקשותיהם.

המוקד להגנת הפרט מטפל בעשרות תיקים נוספים של חקלאים פלסטינים אשר אינם מקבלים היתרים לעבד את אדמתם מטעם זה או אחר, וימשיך להביא את מצוקתם של חקלאים אלה לפתחו של בית המשפט העליון, ככול שיידרש.