14.04.2010
המוקד מגיב לטענות ישראל בנוגע לצווים הצבאיים החדשים שנכנסו אתמול לתוקף: הצווים מגדירים – לראשונה מאז כיבוש השטחים בשנת 1967 – פלסטינים תושבי השטחים כ"מסתננים" או "שוהים בלתי חוקיים" בארצם ובבתיהם.
הודעה לעיתונות
14.4.2010
בניגוד להצהרות ישראל, הצווים למניעת הסתננות מאפשרים לכלוא פלסטינים תושבי הגדה או לגרשם ללא ביקורת שיפוטית, החל מאתמול
אתמול נכנסו לתוקפם הצווים הצבאיים, המגדירים – לראשונה מאז כיבוש השטחים בשנת 1967 – פלסטינים תושבי השטחים כ"מסתננים" או "שוהים בלתי חוקיים" בארצם ובבתיהם.
בניגוד להצהרות שהשמיעו גורמים צבאיים ומדיניים, הצווים מאפשרים גירוש בתוך 72 שעות של אדם מביתו, ללא ביקורת שיפוטית;. זאת בשל העובדה כי המפקד הצבאי מחויב להביא את המועמד לגירוש בפני הוועדה לבחינת צווי הגירוש בתוך שמונה ימים מיום המעצר, אך רשאי לבצע את הגירוש בתוך שלושה ימים. בה בעת, אין באפשרות המועמד לגירוש לפנות מיוזמתו לוועדה, או לערכאה כלשהי, באותם שמונה ימים.
גם הטענות שמשמיעה ישראל, כי קשרי משפחה יילקחו בחשבון בשיקולים אם לגרש אדם, מתנגשות עם העמדה הרשמית והכתובה של הצבא – כפי שגם נמסרה לבג"ץ – כי בכל הנוגע להחלטות על כניסה לגדה, שהייה בה או גירוש ממנה, "קשרי משפחה כשלעצמם אינם מהווים נימוק הומניטארי מספיק".במהלך השנה האחרונה עתר המוקד להגנת הפרט לבג"ץ במספר מקרים בהם הוציא הצבא צווי גירוש לעזה כנגד פלסטינים בגדה המערבית, שכתובתם הרשומה היא בעזה. בחלק מהמקרים מתחו השופטים ביקורת קשה על הגירוש והבהירו לצבא, כי הצווים הם בעייתיים ביותר מן הבחינה המשפטית. בעקבות זאת נאלץ הצבא לבטל את צווי הגירוש שהוצאו. אין פלא, אם כן, שבמהלך החודשים האחרונים הצליח הצבא – או העדיף, לאור הביקורת שספג – לגרש לרצועה 5 בני אדם בלבד. אין ספק כי הצו החדש נועד, בין היתר, לשמש כ"עוקף בג"ץ", להקל, לאפשר ולהכשיר את הגירוש במקרים דומים בעתיד.
ניסיונות הצבא להסביר ולהבהיר את האופן בו בכוונתו ליישם את הצווים החדשים – ובתוך כך להבהיר, למשל, כי אין בכוונתו ליישמם כנגד מתנחלים – מעידים על העובדה כי לשונם העמומה של הצווים פרוצה לחלוטין לפרשנות שרירותית, בהתאם למדיניות משתנה ושיקולים פוליטיים.
זאת ועוד, הגדרת אדם כמסתנן מטילה עליו אחריות פלילית. לא זו בלבד שכל אותם פלסטינים המתגוררים בגדה יכולים להיות מסולקים ממנה, אלא שכעת הם גם מוצאים עצמם מוכרזים באחת כעבריינים, העלולים להישלח לכלא לתקופה ממושכת, זאת למרות שלא חטאו בדבר ונהגו כחוק מאז ומעולם.
עולה מדברי הצבא כי כיום אין בכוונת ישראל להשתמש בצווים באופן גורף לשם גירוש המוני של תושבי השטחים, אולם, חומרתם ואי חוקיותם המוחלטת של הצווים נובעת בראש ובראשונה מעצם העובדה כי הם מאפשרים פעולות כאלה, עתה או בעתיד.
בהתאם למשפט הבינלאומי, זכותו של אדם שלא להיות מורחק מביתו ומאזור מגוריו הינה זכות יסוד מרכזית ומהותית. אמנת ג'נבה הרביעית מטילה איסור מוחלט על הרחקה כפויה של אזרחים מביתם, איסור שהפרתו נחשבת להפרה חמורה במיוחד של האמנה.
אנו קוראים לכל המדינות החברות באמנה לפעול לביטולם לאלתר של הצווים (הצו בדבר מניעת הסתננות (תיקון מס' 2) וצו בדבר הוראות ביטחון (תיקון מס' 112)).
לצפייה בחומר רקע ובצווים
