ביום 18.10.04 הגישו בצלם – מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, המוקד להגנת הפרט ורופאים לזכויות אדם, עתירה לבג"ץ
באמצעות בא כוחם עו"ד אנדרה רוזנטל. בעתירה דורשים הארגונים להפסיק את השימוש ב"היתרים מיוחדים" (כלומר עינויים) בחקירתו של עמאד קוואסמה.
מר קוואסמה נעצר ביום 13.10.04 והועבר לאגף החקירות של השב"כ בבית הסוהר "שקמה" מבלי שניתן לו להפגש עם עורך דין. בעת דיון בעתירה הראשונה שהגיש בשם הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל עו"ד אנדרה רוזנטל בדרישה לאפשר למר קוואסמה להפגש עם עורך דינו מסרה פרקליטות המדינה כי בחקירתו של מר קוואסמה נעשה שימוש ב"היתרים". "היתרים" אלו הינם, למעשה, עינויים לכל דבר כהגדרתם בסעיף 1 לאמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים, עליה חתומה ישראל. יתר על כן, המדינה סרבה להבטיח כי תימנע משימוש בעינויים נוספים בהמשך החקירה.
עתירה זו היא בין העתירות הבודדות נגד שימוש בעינויים במהלך חקירה שהוגשו מאז פסיקת בג"ץ ב
בג"ץ 5100/94 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ואח' נ' ממשלת ישראל ושירות הביטחון הכללי בשנת 1999.
בצלם – מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, המוקד להגנת הפרט ורופאים לזכויות אדם
קובעים כי ההיתר לביצוע עינויים בחקירתו של מר קוואסמה מהווה הפרה של האיסור המוחלט במשפט הישראלי והבינלאומי כאחד להפעיל עינויים ואלימות במסגרת חקירה. איסור זה מעוגן בין היתר בפסק דין של בג"ץ משנת 1999. חמור מכך, העינויים, בהיתר הניתן על ידי בכירי המערכת הבטחונית, מצביעים על הידרדרות מוסרית ועל חצייה של קו אדום שכל חברה אנושית מחוייבת לו בשגרה ובחירום.
יום לאחר הגשת העתירה וערב הדיון הדחוף שנקבע בה, הודיעה פרקליטות המדינה לב"כ העותרים כי מהשב"כ נמסר ש"לאור הנסיבות הידועות כיום, אין כוונה להפעיל כוח פיזי בהמשך חקירתו של מרשך, העותר בעתירה שבנדון."
כאמור, לאור ההודעה, הוגשה בקשה מוסכמת למחיקת העתירה.
לצפייה בעתירה (בג"ץ 9390/04 – קוואסמה ואח' נ' שירות הביטחון הכללי) ל
עתירות, כתבי בי-דין נוספים ו
לפסיקות שונות של בג"ץ בנושא עינויים לאמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים 
